זהירות קניון מסוכן

אני לא מחבב קניונים, בוודאי לא כמקום לבלות אבל גם לא כמקום לקנות. הכניסה המתישה לחניון ומציאת החניה במבוך האינסופי, ההמתנה למעלית המשתרכת שעוצרת דקה ארוכה בכל קומה כדי לטעון ולפרוק משפחות וכדי לייעץ למבולבל התורן אם המעלית עולה או יורדת, הרעש, אורות הניאון, הג’אנק פוד. בקיצור, משתדל להמנע.

אבל מעבר לעניין הטעם שלי במקומות בילוי מדובר כאן גם על עניין כלכלי לרעת הקונים בקניון.

הנה שלוש סיבות (לפחות):

עלות השכירות של חנות בקניון יקרה יותר מאשר חנות ברחוב. דמי השכירות בקניונים בערים הגדולות נעים על הטווח החל מ 250 שח למ”ר ועד מעל 1200 שח למ”ר ברמת אביב למשל ובתוספת דמי אחזקה.
שכירות של חנות ברחוב עולה פחות וגם אין דמי אחזקה. מכאן, לחנות בקניון צריך להיות פדיון גבוה יותר כדי לכסות את הוצאות השכירות היקרות. המסקנה ברורה לרעת הצרכן.

הדרך אל החנות בה רצית לקנות את מה שעבורו הגעת לקניון ארוכה ועמוסת פיתויים, החל מדוכני טעימות, עגלות עם “מבצעים”, חנויות אופנה מפתות ועוד. הסיכוי לצאת מהקניון עם רכישות לא מתוכננות הוא גדול בהשוואה לחנות ברחוב.

העלויות הגבוהות בקניונים גורמות לרשתות גדולות לתפוס נתחים נכבדים מהם ובכך מדירות את הקמעונאים הקטנים שמתקשים לשלם את העלויות. שימו לב שרבים מהקניונים מאד דומים אחד לשני בתכולת החנויות שבהם. כאשר כמות קטנה של רשתות תופסת נתח נכבד מהשוק זה מקטין את התחרות. שוב, זה לא טוב לצרכן.

אז הנה שני טיפים:

גם כשאתם הולכים לקנות בגדים או כלי כתיבה או כל דבר אחר, רשמו לכם על פתק מה אתם הולכים לקנות, בדיוק כמו שאתם עושים כאשר אתם קונים במרכול. הצמדו למטרת הקניה וכמובן לתקציב.

הכירו את הקמעונאים בעיר שלכם בכל תחום. בכל עיר יש את הקמעונאים לכלי כתיבה, לציוד משרדי, חנויות אופנה , כלי מטבח, יין, אביזרי רכב וכיו”ב. במקומות אלו יש סיכוי למצוא מציאות ולא פעם גם יחס אישי מבעל הבית. בנוסף, בקמעונאים הקטנים ממש כדאי לתמוך. לפעמים הם אלה המחזיקים על כתפיהם נישות חשובות ומוצרים מעניינים וטובים על אף הביקוש הנמוך. זה טוב לכלכלה ולחברה.

אסיים בציטוט חכם ששמעתי מפוזי הדב:

“You know what they say about shopping centers… If you’ve seen one, you’ve seen the mall.”