תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, לגברים 80.3 שנים ולנשים 84.1 שנים. מסתבר ששפע קונפליקטים מבית ומחוץ, צפיפות, מתח, ורמת דריכות גבוהה הם כנראה מתכון סודי לחיים ארוכים.
בפוסטים קודמים כתבתי על מהפכת הגילאים בחברה. הנושא עוד ילווה אותנו. מהפכה זו מהפכה.
אני רוצה לחזור ולבאר נקודה חשובה. מי שנמצא בגיל מבוגר ומתייחס לתוחלת החיים בישראל כדי לאמוד את שארית חייו טועה. הסיבה היא שנתון זה כולל את כל ההשפעות הסטטיסטיות שיש לאלו שמתו בגיל צעיר יותר או צעיר פחות ואף סמוך ללידה. תוחלת החיים מחושבת על פי לוחות תמותה של האוכלוסיה בכל הגילאים.
מי שרוצה באמת לדעת כמה נותר לו לחיות (בממוצע סטטיסטי כמובן) צריך להסתכל על תוחלת החיים בגיל הנוכחי שלו. דוגמא: מי שהגיע לגיל 65 תוחלת חייו תהיה 83.9 לגברים ו 86 לנשים (עפ”י לוחות תמותה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנים 2008-2012). במילים אחרות, ההסתברות שאשה בת 65 תחצה את גיל 86 זהה להסתברות שלא תחצה אותו ולכן זהו המספר אליו יש להתייחס.
למה זה חשוב? כדי לתכנן נכון את ההיערכות הכלכלית לגיל מבוגר.
אגב, יש הבדלים במספרים בין מגזרים שונים ובין מקומות ישוב שונים.
בטבלה ובגרף בהמשך תוכלו לראות דוגמאות נוספות
אוהבי הסטטיסטיקה מוזמנים לחפור עוד בלוחות התמותה המפורסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה כידוע, אינה משקרת.
לסיום, אפילו שסטטיסטית הסיכוי מאד קלוש, עד 120! וכמובן בריאות.
תגובה אחת בנושא “חיים מוות וסטטיסטיקה”