היום שאחרי הקורונה – תחזית מס’ 1

היום שאחרי

אמנם אנחנו עמוק בתוך סערת הקורונה אבל אפשר כבר לנבא כלכלית איך תראה הכלכלה בישראל שאחרי המגפה. לצערי התחזית שלי לא מלבבת.

נתחיל מהתחלה, הממשלה נכנסה לסיפור הקורונה במצב כלכלי לא משהו. עם גרעון גדול מהרצוי. במילים אחרות עם כיסים ריקים וללא רזרבה.

משבר הקורונה הולך לגרום לשני דברים בהקשר לכיס של הממשלה:

הגדלה גדולה של הוצאות: כדי לשלם דמי אבטלה, מענקים, רכישת ציוד לא מתוכננת, והרבה כסף שישפך כדי להרגיע את הציבור.

הקטנה משמעותית של ההכנסות: המשק נכנס למיתון, כלומר הרבה פחות הכנסה ממיסים מהאזרחים ומהעסקים.

התוצאה היא גם כיסים מרוקנים וגם חוסר גדול בכסף וחוב תופח.

קרדיט: Image by Tumisu from Pixabay

 

מכיוון שלממשלה אין עץ כסף היא תצטרך למלא את הכיסים חזרה. היא לא תכריז את זה בראש חוצות אלא תכניס לנו גזירות בקטנה. הכתבים בטלוויזיה לא ישימו לב לגודל המכה כי היא תבוא בצורה מתוחכמת, במנות קטנות.

להלן הרשימה:

העלאת המע”מ. נו מה זה כבר עוד אחוז קטן – עוד 150 – 200 שקלים בחודש למשפחה

הגדלת המס על הדלק. נו מה זה כבר עוד שקל קטן תוספת לליטר – עוד 200 שקלים בחודש.

העלאת המס על רווחי הון. נו גם ככה רק העשירים משקיעים בבורסה (בולשיט – כולנו חוסכים)

העלאת אגרות. נו אף אחד לא ישים לב אם אגרת הרישוי לרכב תעלה בעוד 200 שקלים

שינוי מדרגות המס. נו גם ככה אף אחד לא מבין איך מחשבים אותן – עוד 100 – 200 שקלים, כמובן רק ל”מעמד הביניים”

מיסים עם תגית של “עשירים”. מס נוסף על אלכוהול. מס הכנסה דרקוני על הכנסות גבוהות ועוד, מיסי רכישה שונים ועוד.

הגדלת דמי הביטוח הלאומי. נו מה זה עוד אחוז וחצי מהשכר ועוד בשביל הנכים והקשישים. קצת ערבות הדדית, באמת. – בקטנה עוד איזה 100 – 150 שקלים.

מה קיבלנו?

קיבלנו מצד אחד מענק אבטלה / חל”ת בגלל הקורונה – נגיד 5,000 שקלים (ניחוש) אך קצת לאחר מכן נקבל הגדלת נטל המס למשפחה בכמה מאות שקלים בחודש, כל חודש, עד להודעה חדשה. עסקה טובה? לדעתי, ממש לא. אל תעשו לי טובה. לא תודה. הבעיה היא שפוליטיקה עובדת אחרת.

מי אשם?

אין ספק שהממשלה האחרונה שהתנהלה בפופוליזם ובחוסר אחריות כלכלית אשמה. אך אשם גם הציבור, ואולי אפילו פעמיים:

פעם אחת, כי יש משפחות רבות בציבור שחודש אחד של אבדן הכנסה הוא טראומה כלכלית עבורן. זה חוסר אחריות. משפחה חייבת שתהייה לה עתודה כלכלית להסתדר כמה חודשים ללא הכנסה. זה חשוב הרבה יותר מאייפון 11 או חופשה משפחתית ברודוס.

פעם שנייה, כי יש לרבים ציפייה שהפכה נורמטיבית שהממשלה תציל אותם מכל צרותיהם. בין אם זה להטיס את הבן חזרה מטיול אחרי צבא בפרו, או לשלם עבורו את המשכנתא בזמנים קשים.

עם זאת, הטחת האשמות היא חסרת תכלית. נותר רק להסתכל קדימה ולהפנים:

את המחיר של קריסת הכלכלה הישראלית ישלם רק הציבור. ככל שיקבל עכשיו יותר מענקים ישלם עליהם הרבה יותר אחר כך.

חייבים לקחת אחריות אמיתית על כלכלת המשפחה שלנו. יצירת הגנות כלכליות ומוכנות ליום סגריר חייבות להתקיים לפני כל הוצאה אחרת! זה הלקח החשוב.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

השאר תגובה