הסמסונג S9 יצא לשוק. פרסומות ענק באיילון מבשרות על הפלא החדש. אכן מדובר במכשיר מלא בבשורות לאנושות כמו היכולת ליצור אימוג’י מונפש המבוסס על פניו של המשתמש! המחיר – כ 1000 דולרים.
ממוצע הזמן להחלפת מכשיר סלולרי הוא כ 20 חודשים, פחות משנתיים.
אם כן, מי שמחליף לדור החדש של המכשירים המתקדמים נפרד מ 1000 דולר כל 20 חודשים. לא סוף העולם אבל גם לא סכום שהולך ברגל במשפחה ממוצעת.
כמדריך כלכלי, לעולם אינני מחליט או בוחר עבור המשפחה על מה להוציא את כספה. כל אחד וערכיו ושאיפותיו. מי אני שאתערב. עם זאת, אני מדגיש את מודל ארבע החביות שהוא התשתית הבסיסית לניהול כלכלת המשפחה. כל זמן שהמודל עובד אין בעיה.
יש טענה רווחת בציבור על יוקר המחיה בישראל. הטענה שלדורות הקודמים היה יותר קל. יש בכך אמת גם אובייקטיבית וגם סובייקטיבית. למשל, אובייקטיבית, מחירי הדיור עלו בקצב גבוה יותר מעליית השכר, מחירי המזון בישראל גבוהים בגלל כשרות, קרטלים ועיוותי שוק אחרים ועוד. סובייקטיבית, אנו מחליטים להוציא כסף על דברים שהורינו וסבינו לא הוציאו. אם מישהו מדור המייסדים היה שומע שרכשתי ב 1000 דולר מכשיר המאפשר ליצור אימוג’י מונפש ושאחליפו במכשיר חדש בעוד 20 חודשים בוודאי היה מסגיר אותי לשלטונות המנדט כדי שיכלאו אותי בקסרקטין.
אין ספק שחברת השפע בה אנו חיים עורמת עלינו מגוון בחירות כלכליות ברמה יומיומית בכמות בלתי נתפסת. גם השפע הטכנולוגי (ראו פוסט קודם על חייהם ומותם של מכשירי החשמל) הוא חסר תקדים ומתחבר ישירות לארנק שלנו.
החובה שלנו היא לעצור מדי פעם לחשיבה על ערכינו ועל הדברים שגורמים לנו אושר. האם זה אימוג’י מונפש או זמן איכות עם בן הזוג? האם זה טריפל של הוט או חופשה שנתית עם כל המשפחה? גם כשמודל ארבע החביות עובד כהלכה ישנה עבודה לסדר את היעדים (חבית 3) לפי הערכים. זרקו מהרשימה את כל מה שלא באמת יושב על ערך שחשוב לכם. לפעמים אפשר לעצום את העיניים ולפתוח את הראש.