סליחה (היפותטית):
סליחה שהוצאנו יותר כסף ממה שהרווחנו וקנינו בו “דברים”
סליחה שלא בדקנו אם ניתן להוזיל את המשכנתא
סליחה שלא פתחנו וקראנו את דוחות הפנסיה השנתיים
סליחה שלא בדקנו אילו ביטוחים יש לנו ואילו חסרים
סליחה שלא שוחחנו עם בן הזוג על מה שיקרה אם אחד מאיתנו ימות
סליחה שלא חסכנו ללימודים האקדמאים של הילד הגדול
סליחה שלא עשינו בקרה לפחות אחת לחודש על ההוצאות השוטפות
סליחה שאמרנו שאם לכולם יש מינוס בבנק אז לא נורא אם גם לנו יהיה
סליחה שלא בדקנו כמה כסף נוזל לנו בכל חודש על דברים שבכלל לא רצינו להוציא עליהם כסף
סליחה שקנינו מכונית בהלוואה
סליחה שקנינו במכולת בתשלומים
סליחה שיש לנו ארבעה כרטיסי אשראי
סליחה שהלכנו למרכול ללא רשימת קניות
סליחה שלא רשמנו כל מה שקנינו במזומן
סליחה שנתנו צ’ק ע”ס אלף שח לבר המצווה של הנכד המעצבן של דודה ברוריה
ועוד כמה:
סליחה שלא עצרנו לרגע לחשוב, שלא שוחחנו עם בן הזוג על האסטרטגיה של החיים שלנו, על העתיד שלנו. סליחה שבגלל המרדף אחר הכסף לא בילינו מספיק עם הילדים, שלא דאגנו לגוף שלנו, שלא אכלנו בריא, שלא טיילנו בחיק הטבע, שכבר הרבה זמן שלא הרחנו פרח, שלא ראינו שקיעה או זריחה, שלא קראנו ספר או ראינו הצגה או סרט, שלא חייכנו לעוזרת, סליחה שלא נשמנו עמוק לפחות פעם ביום. סליחה…
תשע”ז יכולה להיות השנה הראשונה של החיים החדשים… בואו נדבר.
אוהבי הסטטיסטיקה מוזמנים לחפור עוד 