לאחרונה שוב דברו בתקשורת על צעירים שנשארים לגור עם ההורים. לא תופעה מאד חדשה אולם נראה שמתגברת ולכן חוזרת מדי פעם לתקשורת. לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל למרות שלישראל מאפיינים חברתיים כלכליים בהקשר זה שחלקם שונים משאר העולם המערבי.
מה שמעניין כמובן זו הזווית הכלכלית. יש למצב כזה כמה השלכות:
הצעירים חוסכים הוצאה משמעותית על דיור (לרוב ההוצאה הגדולה ביותר של המשפחה)
הצעירים חוסכים הוצאות מזון (עוד הוצאה משמעותית)
ההורים מוציאים יותר על מזון והוצאות שוטפות של הבית (חשמל, גז, מים וכד’)
למרות שצד אחד מוציא יותר וצד אחד פחות, סך כל ההוצאה יותר קטן מאשר ההוצאה הכוללת
לו היו גרים בנפרד.
ובכן, נראה פתרון מצוין. יעילות כלכלית ולכידות משפחתית. מה רע?
ובכן, אין כל רע, אלא שמגורים עם ההורים הם ענין זמני ולכן הם אינם מטרה אלא אמצעי להשגת מטרה אחרת – מגורים עצמאיים והתחלה נכונה של חיים כלכליים עצמאיים.
מגורים עם ההורים יכולים להוות קרש קפיצה כלכלי אדיר אם עושים זאת נכון ודבקים במטרה.
הדרך לעשות זאת נכון היא שילוב של שלושה דברים ודבקות בהם לאורך תקופה של כמה שנים:
מציאת הכנסה קבועה ומשמעותית
חסכון והשקעה של מרבית ההכנסה השוטפת
הצבת סכום יעד לצבירת הון ופרק זמן לכך. היו אגרסיביים: חסכו כמה מאות אלפי שקלים.
צריך לראות את המטרה הזו כפרויקט בונה חיים. הסיבה העיקרית לכך היא שלא ניתן להגיע לדיור עצמאי ללא הון עצמי ראשוני. קרש הקפיצה של מגורים עם ההורים היא דרך מעולה לעשות זאת. לגור עם ההורים ולא לחסוך אגרסיבית זה ויתור על הזדמנות אדירה עם ערך כלכלי משמעותי לכל החיים. חבל.
אם מדברים על מגורים בבעלותנו הנה שלושה טיפים חשובים שיביאו אתכם לשם נכון:
צברו הון ראשוני משמעותי – שליש משווי הדירה או יותר
משכנתא על היתרה לתקופה של לא יותר מ-15 שנים
התאימו את תקציב הדירה ליכולות שלכם ולא להפך. כלומר רכשו דירה שאתם יכולים להרשות לעצמכם גם אם היא לא דירת החלומות. בהמשך החיים תוכלו לשדרג אם תרצו.
בסך הכל זה מאד פשוט. נכון שצריך לעמוד בפיתויים ובלחצים ולעשות ויתורים, אבל, זה למען עתיד כלכלי בריא, יציב ולא משועבד. אם תדבקו בדרך הזו תודו לעצמכם בעתיד.