אנחנו מוקפים במכשירי חשמל. יש המחוברים לשקע על ידי מפצל שמתפצל למפצל שמתפצל למפצל ויש הפועלים על סוללות. מגמה זו עוד תמשך ביתר שאת עם הפיכת “דברים” פשוטים לדברים המחוברים לאינטרנט (IOT – the Internet of things). לסבינו וסבתותינו היה בבית מקרר, מכשיר רדיו, אולי תנור ומאוורר. להורינו בצעירותם כבר היתה מכונת כביסה, טלוויזיה, וידאו, פטיפון ומגבר, אחר כך גם מזגן ומכשירים נוספים. לנו כבר יש מחשבים, מדפסות, סורקים, מדיח, מייבש, מסכים, ממיר, סטרימר, מודם, ראוטר, נגן מדיה, טאבלטים, סמארטפונים, מיקרו, אובן, טוסטר, צ’יפסר, אופה כזה, מטגן אחר, מאדה, מערבל, סוחט מיץ, קוצץ, מקפיא, שואב, חובט, רודף פינות, מכין אספרסו, בר מים, מגהץ אדים ועד היד נטויה.
השפע הטכנולוגי מעשיר ומקל את חיינו (אולי) אבל מהווה גם נטל כלכלי. נניח שיש בביתנו 50 מכשירים ונגיד שכל אחד חי בממוצע 5 שנים ועלה בממוצע 1,000 שקלים, אזי כל שנה נוציא 10,000 שקלים, כך עד קץ הקיצים רק כדי לשמר את השפע הטכנולוגי וזאת ללא עלויות של אחזקה, דמי מנוי וכד’. מדובר בנטל לא זניח שיש לקחתו בחשבון כחלק מהתקציב המשפחתי. לא ניתן בהכרח לדעת מה תהיה במדויק ההוצאה השנתית אבל כן ניתן להעריך סדר גודל. זה חשוב.
מהי תוחלת החיים של מכשירי החשמל וסיבות מותם?
ננסה לנתח. מכשירים נייחים חיים יותר. מקרר, מכונת כביסה, טלווייזה וכד’. מכשירים ניידים חשופים לכח הכבידה והשפעתו על מוות בטרם עת.
טכנולוגיות צעירות מתחלפות במהרה על ידי טכנולוגיות צעירות וסקסיות יותר. מסך הפלאזמה הוחלף ב LCD שהוחלף ב LED שהוחלף ב OLED שהוחלף ב ULED, ה SD ב HD וב UHD וב 4K, השטוח בקעור וכל זאת קרה רק במילניום הנכחי ורק בסוג מכשיר אחד (!)
מכאן שבימינו הרבה מכשירים אינם מתים מוות טבעי אלא פשוט ננטשים כמו דוגמנית מסלול שהגיעה לגיל 25 או הייטקיסט שהגיע לגיל 45. המרוויחים הם היצרנים והמשווקים והמפסידים הם אנחנו.
לנטישת המכשירים והתקצרות זמן השימוש בהם השלכות כלכליות אך גם סביבתיות. כמות הפסולת האלקטרונית היא עצומה ומזיקה. הגם שאנחנו בלוג כלכלי ולא סביבתי, חשוב להכיר את הנושא. חוק חדש מחייב את היצרנים והיבואנים למחזר אחוז מסויים מסך הציוד הנמכר ולפנות ללא עלות מכשיר ישן מלקוח שקונה מכשיר חדש. בנוסף, עיריות רבות כבר התקינו עמדות מחזור פסולת אלקטרונית ברחבי הישובים. אנא אל תזרקו פסולת אלקטרונית לפח רגיל.
הנטישה ההמונית הזו יוצרת גם הזדמנות. אפשר למצוא מכשירים משומשים ותקינים באתרי יד שניה אפילו בחינם (באתר אגורה). זה נהדר לסטודנטים, זוגות צעירים או בעצם לכולנו. מכשירים רבים יכולים לחיות עוד שנים ולשרתנו נאמנה גם אם הם לא בחזית הטכנולוגיה. זה טוב לכיס וטוב לסביבה.
לתקן זו לא מילה גסה. אמנם מכשירים רבים כבר מיוצרים בטכנולוגיות שמקשות על תיקונים, למשל סמארטפונים המודבקים כמקשה אחת ללא אפשרות פירוק והרכבה, ישנם הרבה מכשירים שניתן לתקנם, לעתים די בקלות.
שיח עם הילדים. ילדים הם משתמשים כבדים בטכנולוגיות הביתיות (חוץ מזו של המדיח). נצלו את ההזדמנות כדי ללמד אותם על העלויות ועל אפשרויות הבחירה הכלכליות הכרוכות בהן. שוחחו על האגרסיביות השיווקית הסובבת אותם ונטרלו את השפעתה. האם זה נכון שמכשיר קיים מתיישן רק בגלל שחדש יותר הושק?
טכנולוגיה ויוקר המחיה. הבנו כבר ששמירת ורענון העושר הטכנולוגי עולה כסף. לא דברנו כלל על דמי מנוי חודשי למיניהם – סלולר, אינטרנט ביתי, כבלים או לווין,
נטפליקס, קפסולות קפה, מיכלי מים ועוד, בלי להזכיר את השטות המיותרת שנקראת ביטוח אחריות למכשיר החשמל.
כל אלה מתווספים להוצאה השוטפת כל חודש. להורינו וסבינו לא היו את כל ההוצאות הללו. זו עוד סיבה לפער בין יוקר המחיה אז והיום. אך אל תטעו, הכל מבחירה שלנו ואין כאן גזירה משמים. אפשר לשתות מים מהברז, קפה מהקומקום ולוותר על הכבלים. זה אף מומלץ כלכלית לכל מי ששכבות היסוד בכלכלת המשפחה שלו כמו הגנות כלכליות, החזר התחייבויות, חסכון ליעדים וחסכון לגיל השלישי עדיין אינן במצב מיטבי. זכרו שההוצאה השוטפת בתזרים המשפחתי באה בעדיפות אחרונה לאחר שכבות היסוד.
מאחל לכם שכל מכשירי החשמל יבדלו לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים. 