דרמה אמיתית מתרחשת. דרמה אמיתית. אנו חיים בתקופה שלא היתה כמוה אך למרות הדרמה הגדולה רובנו ממשיכים בחיינו.
מדובר בהתפלגות הגילאים בחברה. בעיקר מרתקות התמורות שחלות אצל אוכלוסית הזקנים (>65). אגב, אפשר להשתמש בשמות תקינים פוליטיים כמו אזרחים ותיקים, גיל הזהב, הגיל השלישי וכד’. אני מעדיף פשטות ולא רואה שוב דבר שלילי בהיות אדם בגיל 65, להיפך. לשם הפשטות נישאר עם “זקנים”.
הנה כמה נתונים:
- קצב גידול אוכלוסית הזקנים הינו פי 2.3 מזה של שאר האוכלוסיה. במילים אחרות האוכלוסיה מזדקנת כעת במהירות. זו מגמה עולמית. חשבו איך זה ישפיע על האוכלוסיה העובדת, על ביקוש והיצע, על צרכים של אוכלוסיה זו ועל רמת השירותים להם היא נזקקת
- רבע מהזקנים הם בני 80 ומעלה ובעוד כ 20 שנה הם יהיו כשליש
- תוחלת החיים המוערכת בישראל של בני 65 היום הינה (גברים / נשים) 84 ו 86 ושל בני 80 הינה 89 ו 90
לפוסט הזה יהיו שני חלקים. החלק הראשון ידון במצב סיעודי והיערכות אליו. בחלק השני נדבר על המוכנות הכלכלית לתקופה זו בחיינו כדי שנשאר עם מצב רוח יותר אופטימי.
נתונים נוספים על בריאות וסיעוד:
- אחוז הזקנים המאושפזים גבוה פי 3.2 משאר האוכלוסיה
- 16% מעל גיל 65 מוגבלים בפעילות יומיומית. מעל גיל 75 עולה מספרם ל 27%
- משך ההזקקות לטיפול סיעודי גדל ב 15 שנה האחרונות פי 2
- מעל גיל 65 מבקרים אצל רופא בממוצע פעם בחודש
- 30% מהנזקקים לאשפוז סיעודי או לאשפוז תשושי נפש מממנים בעצמם את העלות
- הוצאות משק הבית ל 3 שנות תמיכה של חולה במוסד סיעודי מגיעות ל 500,000 ש”ח
- 55% ממקבלי גמלת סיעוד מקבלים את הגמלה ברמה הנמוכה
- 42% מהמימון של שירותי הסיעוד הוא פרטי
- ישראל נמצאת במקום גבוה בעולם בשיעור מקבלי טיפול סיעודי
הגדרה: אדם שאינו מסוגל לבצע לבדו שלוש מתוך שש הפעולות: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על הסוגרים ולהיות נייד נחשב לרוב כסיעודי.
מה עושים?
שלושה דברים: תובנה, בריאות, כסף.
תובנה – מפנימים שהסיכוי שאנחנו או מישהו מקרובינו יקלע למצב סיעודי הוא ממשי בערך כמו להגיע לצומת כאשר הרמזור הופך לאדום.
בריאות – חיים בצורה בריאה. זה כבר לא רק נחמד וטרנדי, זה הכרח וזה גם נכון כלכלית. הגוף שלנו צריך להחזיק הרבה שנים. מוטב שנטפל בו כהלכה כדי שלא נאבד את אחריות היצרן.
כסף – יש להתכונן להוצאות גבוהות למצב סיעודי גם אם נקווה שלא יקרה. ישנן שתי דרכים: להקצות כסף יעודי לטובת המטרה או לרכוש ביטוח. כפי שכתבתי בפוסט קודם בנושא ביטוחים אינני ממליץ המלצות ספציפיות בנושאי ביטוח. כל אחד ישקול את שיקוליו ובלבד שיתבססו על נתונים מציאותיים. בנושא הביטוחים הסיעודיים אי אפשר שלא להזכיר את הרפורמה בביטוחים הסיעודיים של קופות החולים שהחלה ביולי 2016. מטרת הרפורמה לפשט את הביטוחים (זה טוב) וליישר קו בין כל קופות החולים. חפשו בגוגל “פוליסת סיעוד אחידה”. בנוסף, ישנו מגוון של אפשרויות ביטוח סיעודי בחברות הביטוח הפרטיות. שימו לב בקבלכם הצעה שאתם מבינים אותה היטב ובעיקר: תקופת ההמתנה, משך הביטוח, סכומי הפיצוי או השיפוי, הפרמיה החודשית (קבועה או משתנה לפי גיל), ערכי סילוק וכו’.
שתי נקודות חשובות נוספות:
- גם אם יש לכם בקופת החולים ביטוח משלים (מושלם, מושלם מושלם, ממש מושלם, ממש ממש מושלם פלטינום) זה ממש לא אומר שיש לכם ביטוח סיעודי (זו טעות נפוצה). בררו.
- הביטוחים הסיעודיים דרך מקום העבודה (קולקטיבי) נחסמו למצטרפים ב 2011 ורובם כבר הסתיימו כלומר כיום ניתן לרכוש ביטוח סיעודי רק באופן אישי.
סיכום
אני לא יודע כיצד החברה תתמודד עם הדרישה העתידית לתמיכה במצב סיעודי. מן הסתם יתרחשו במקביל תמורות בתחומים אחרים כמו בשירותי הבריאות, הרווחה ושוק העבודה. מה שבטוח הוא שההשלכות על כלכלת המשפחה הן משמעותיות מכדי להתעלם מן הנושא. חכם יכין עצמו ולא יסמוך על אחרים. מסכימים? שאלות? אשמח לקרוא בתגובות.
בפרק הבא אכתוב על היערכות לגיל הזקנה מבחינות אחרות. שנהיה בריאים!
קריאה נוספת:
הזקנים בישראל – עובדות ומספרים
ענף הסיעוד בישראל ובעולם – לאן?
הוראת הממונה על הביטוח במשרד האוצר בנושא הביטוח הסיעודי הקבוצתי
תגובה אחת בנושא “תור הזהב חלק א”