יום ששי השחור (Black Friday) אינו רק היום בו החמות באה להתארח בסוף השבוע אלא יום הששי שאחרי חג ההודיה בארה”ב (אשר נחגג ביום החמישי האחרון של חודש נובמבר). אותו יום ששי הפך לקרנבל של קניות בארץ השפע כאשר חנויות רבות ורשתות מציעות מבצעי מכירה, פותחות את שעריהן מוקדם בבוקר ומושכות הרבה קונים המנסים להוציא קצת אנרגיה לאחר שחיסלו תרנגול הודו שלם. בשנים האחרונות הקרנבל עובר גם לחנויות האינטרנטיות (עם Cyber Monday) ואף לארצות אחרות.
מבחינה אנתרופולוגית מעניין לצפות בחנויות המפוצצות באנשים, חלקo מצויידים בקופונים, ובמיוחד באלה הצובאים על שעריהן לפני שעת הזריחה כדי לחטוף סחורה מושכת במיוחד. לא בטוח שמי שינחת מכוכב אחר יבין את התופעה שכן כבר היו בעבר אפילו מקרי מוות עקב עומס בחנויות.
עם כל העניין האנתרופולוגי מה שמעניין אותנו הוא הקשר של Black Friday לכלכלת המשפחה. במיוחד כי ה”חג” מתפשט לאחרונה בארץ הקודש.
נתחיל במשל. נניח שאתם אוכלים בצורה מסודרת ומתוכננת, כלומר שלוש ארוחות ביום, מזון מאוזן וכד’. הוזמנתם לקפה אצל חברים ושם מגישים לכם קפה עם קערה של פיצוחים, שוקולדים, עוגיות ושאר נשנושים. ברור שבתפריט האוכל היומי שלכם לא מופיעה קערת נשנושים אבל בכל זאת אתם לוקחים ומנשנשים. זה מול הפרצוף, זה טעים, זה מפתה, זה הולך טוב עם הקפה וגם השאר לוקחים. זו בדיוק המטרה של Black Friday. לגרום לכם “לנשנש” קניות שלא הופיעו בתכנית שלכם על ידי הפעלת מנגנוני פיתוי (פרסום אגרסיבי, אווירת חג וכד’).
בכלכלת המשפחה המודרנית אחת ההתנהגויות החשובות היא להיות בשליטה על מה שקונים ולזכור שהקניה היא רק אמצעי להשיג את מה שאנחנו רוצים ולא מטרה בפני עצמה. כלומר, ביציאה מן הבית כדי לקנות משהו, עלינו לדעת מראש מה אנו הולכים לקנות ולהיות ממוקדים בכך ולא להתפתות להסחות דעת. זה נכון בקניה במכולת (רשימה כתובה – חובה) וגם בקניות אחרות. בחברת השפע, העסקים המוכרים מוצרים מנסים כל הזמן לגרום לנו לסטות מהרשימה או מיעד הקניה שלנו. חנות איקאה היא דוגמא קלאסית משום שהמבנה שלה מחייב את הקונה לחלוף על פני כל החנות הענקית גם אם רצה לקנות רק עציץ קטן או שטיח לדלת (אגב יש בחנות קיצורי דרך נסתרים שכדאי להכיר). גם הקניונים נוקטים באותה שיטה. בדרכי מהחניון לחנות היעד שלי אני חייב לחלוף על פני חנויות ודוכני מכירה רבים ולהתמודד עם פיתויים.
שימו לב שמה שחשוב הוא להיות בשליטה. אין כאן המלצה מה לקנות. כל אחד שיקנה מה שהוא רוצה על פי ערכיו, רצונותיו ותקציבו. הדגש הוא על שליטה ומיקוד. חג שמח!
אני לא מחבב קניונים, בוודאי לא כמקום לבלות אבל גם לא כמקום לקנות. הכניסה המתישה לחניון ומציאת החניה במבוך האינסופי, ההמתנה למעלית המשתרכת שעוצרת דקה ארוכה בכל קומה כדי לטעון ולפרוק משפחות וכדי לייעץ למבולבל התורן אם המעלית עולה או יורדת, הרעש, אורות הניאון, הג’אנק פוד. בקיצור, משתדל להמנע.
גם כשאתם הולכים לקנות בגדים או כלי כתיבה או כל דבר אחר, רשמו לכם על פתק מה אתם הולכים לקנות, בדיוק כמו שאתם עושים כאשר אתם קונים במרכול. הצמדו למטרת הקניה וכמובן לתקציב.