בחלק הראשון של הפוסט דברנו על הדרמה שמתרחשת בגלל התמורות שחלות בהתפלגות הגילאים בחברה והראנו נתונים על הגידול המהיר של אוכלוסית הוותיקים. דברנו על בריאות וסיעוד ומה ניתן לעשות כדי להיות מוכנים להרעה במצב הבריאותי בגיל מבוגר.
היום נדבר על המוכנות הכלכלית לגיל שאחרי הפרישה מעבודה. זהו פוסט חשוב לקריאה לכל הגילאים ובמיוחד לצעירים. מומלץ להקריאו לילדים לפני השינה.
בזמן האחרון יש יותר כתבות בתקשורת העוסקות בנושא הפנסיה. מדוע? הרי מדובר בנושא משעמם לאללה שכמעט אף אחד לא באמת מבין בו. אפילו המינוחים מהעולם הזה נשמעים כמו שפה גסה: הפרשות מעביד, מוטה שארים וכד’. זה הרי נורא ואיום לשוחח על כך בארוחת ששי או במפגש חברים. דמיינו את עצמכם שואלים במפגש החברתי את חבריכם “איך הפרשות המעביד שלכם?“. אין סיכוי שתוזמנו למפגש הבא. אז מדוע צצות יותר ויותר כתבות בנושא? הסיבה היא שמתחילים לראות תוצאות של הדרמה. כבר כעת יש לא מעט שממש סובלים מחסכון פנסיוני לא טוב או היעדרו המוחלט עד כדי סיפורים קורעי לב. יש עיסוק יותר פעיל של הרגולטור והמחוקק בנושא. כלומר יש חומר תקשורתי טוב לדווח. סיפורים דרמטיים עוד ימשיכו להגיע ולככב בתקשורת חובבת הדרמות. זה טוב שהמודעות עולה. מה לעשות עם זה? – בהמשך הפוסט.
בואו ננתח מדוע באמת מתחוללת דרמה וננסה להבין את מהותה.
עקרון החסכון הפנסיוני החל עוד בתקופת ביסמארק במאה ה-19 והתפתח במאה ה 20. הוא היה 
מבוסס על דפוס החיים התלת שלבי שתמציתו: בשנים הראשונות לומדים ורוכשים כישורים. בהמשך עובדים רוב שנות החיים תוך שימוש בידע ובכישורים שנרכשו. לקראת סוף החיים פורשים למנוחה מעבודה למספר מועט של שנים. כך חיו רבים באושר ועושר במשך עשרות שנים, כמעט עד ימינו אלה. בדפוס חיים זה אין בעיה לממן את הקצבה הדרושה לשנות הפרישה.
במאה ה-21 דפוס החיים התלת שלבי מתמוטט בגלל מספר סיבות:
- משך החיים עלה משמעותית. אחרי הפרישה מהעבודה נותרו הרבה שנים לחיות (בערך עשרים)
- הידע והכישורים “מזדקנים” מהר בהרבה מקצועות. כלומר כישורים שלמדנו בבית הספר או באוניברסיטה לא בהכרח רלוונטיים אחרי מספר שנות עבודה
- הגיל השלישי פעיל יותר וצרכני יותר. הוא רוצה ליהנות מהחיים ולא רק לשבת לנוח בבית
- שוק העבודה דינמי יותר ויציב פחות. מקצועות נעלמים וחדשים צצים במקומם, אנשים מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה וזאת עוד מבלי להזכיר את המהפכה התעשייתית הרביעית
מה ההשלכה של גורמים אלה (ויש עוד) על החסכון הפנסיוני שלנו?
חסכון פנסיוני סטנרדרטי (אפילו במקום עבודה מסודר ומיטיב עם עובדיו) הוא בערך בגודל של חמישית מהשכר. כלומר, אם היחס בין שנות אי-עבודה לשנות עבודה היה חמישית אז היינו מסודרים. ראינו שמשך החיים הממוצע לאחר פרישה הוא כ 20 שנה, מכאן שעלינו לעבוד 100 שנה בשביל לשמור על אותה רמת הכנסה בפרישה. זה לא קורה ולכן אין אפשרות לשמור על אותה רמת הכנסה. אם עבדתם נאמר 40 שנה, צברתם חסכון פנסיוני שווה ערך ל 8 שנות שכר ועתה עליכם לפרוס את החסכון הזה ל 20 שנה. בקיצור רמה ההכנסה יורדת ביותר מפי 2. טוב, זה לא לגמרי מדויק כי הכסף שאנו חוסכים צובר תשואה וגודל בזמן שהוא ממתין ובכך סוגר חלק גדול מהפער
חוסר היציבות התעסוקתית והצורך לרכוש מיומנויות מחדש גורמים לקטיעה של החסכון הפנסיוני ולפעמים פיצול שלו ואף שימוש בחלקים ממנו (משיכת פיצויים וקרן השתלמות). פעולות אלו שוחקות את החסכון בצורה משמעותית כלומר רמת ההכנסה הצפויה תרד עוד יותר. קטיעה, פיצול ומשיכה פוגעים ביכולת של הכסף לצבור תשואה כפי שהזכרתי בסעיף הקודם
ככל שמשך החיים עולה קרנות הפנסיה ישלמו קצבה חודשית יותר נמוכה כדי להצליח לממן את משך החיים של כל החוסכים. זוהי המשמעות של “מקדם הקצבה” שמדובר עליו רבות (זו בעצם התאמת הפריסה של החסכון הנצבר למשך החיים הצפוי)
אלה הנקודות העיקריות. לא מסובך להבין. יש הרבה חומר קריאה מעמיק ומרתק על כל אחת מהתמורות הללו. כאמור, מטרת הפוסט איננה קורס מזורז בפנסיה אלא הדגשת חשיבות הנושא בהקשר של כלכלת המשפחה.
אנחנו לא אוהבים לבכות על מר גורלנו אלא לגשת לפתרון.
אז מה עושים?
מבינים את מהות הבעיה (עכשיו הבנו). the sooner the better, לכן מומלץ לשוחח עם החבר’ה הצעירים כי להם יש יותר מה לעשות בנידון
משקיעים מאמץ בלימוד התחום, בהבנת המונחים ובהבנת החסכונות הפנסיונים האישיים שלנו. הערכת זמן: יום עבודה. לא תהפכו ליועצי פנסיה אבל זה יספיק כדי להבין את התמונה האישית שלכם. יש המון ידע איכותי ברשת. זה פשוט ללמוד. שיעורי בית מומלצים: 1) ללמוד את המושגים הבאים ואת ההבדלים בין מושגים דומים: קרן פנסיה, איזון אקטוארי, ביטוח מנהלים, קופת גמל, קרן השתלמות, הפרשות עובד, הפרשות מעביד לתגמולים, הפרשות מעביד לפיצויים, ביטוח ריסק, ביטוח אובדן כושר, מסלול מוטה זקנה / נכות / שארים, קצבאות זקנה ושארים מביטוח לאומי, המסלקה הפנסיונית. 2) לנתח את החסכונות הפנסיונים שלכם ולנסות לצייר תמונה של ההכנסה הצפויה בגיל פרישה. החל משנת 2015 הדוחות השנתיים הנשלחים מקרנות הפנסיה וחברות הביטוח פשוטים יותר להבנה, נסו ותווכחו
מתכננים תכנית כלכלית להגדלת מקורות המימון לתקופת הפרישה. זוכרים את העיקרון הכי חשוב בחסכון כלכלי: ההיזון החוזר החיובי. במילם פשוטות, ככל שהחסכון גדול יותר כך הוא גודל יותר מהר ולכן חשוב לחסוך מגיל צעיר. הנה דוגמא פשוטה: חוסך שחסך במשך 20 שנה 10000 שקלים כל שנה בתשואה שנתית של 3% יהיו בידיו 273,000 שקלים. חוסך שחסך במשך 40 שנה באותם תנאים בדיוק יוותר עם 765,000 שקלים, כמעט פי 3 מחברו למרות שמשך הזמן הוא רק פי 2 – איזה קסם! אל תוותרו על הקסם הזה! חשוב חשוב חשוב לחסוך ולהשקיע מגיל צעיר ככל האפשר כי זה מה שיאפשר לכם חיים עם בטחון כלכלי בגיל יותר מבוגר. זה כבר לא מותרות – זה הכרח. כל שקל בגיל צעיר שמשולם על גאדג’ט או משהו אחר שלא באמת עושה את החיים מאושרים הוא שקל שיכול לגדול ולגדול פי כמה עד לגיל מבוגר. תוכלו לקנות את האייפון החדש כשתהיו באמת גדולים
עצמאים? אתם אחראים לעצמכם כי אף אחד עוד לא מחייב אתכם לחסוך לפנסיה. הכינו תכנית אם עוד אין לכם
ומה לא עושים?
מחכים לסיוע מ”הממשלה” (נו באמת) או כל סוג אחר של אי לקיחת אחריות. אם כבר, לא אתפלא אם קצבאות הזקנה הקיימות יצומצמו ויינתנו בעתיד על בסיס מבחן הכנסה (יעני, לקחת מהעשירים ולתת לעניים)
לסיכום
למדו והבינו את תמונת הפנסיה שלכם – זה משתלם. חסכו מגיל צעיר, כל הזמן מבלי להפסיק – זה מאד מאד משתלם. מגוון האפשרויות לחסוך לעתיד רק גודל. וכמובן, תיהנו מהחיים ותהיו בריאים. אתם מוזמנים להגיב כאן או בפייסבוק של עתידות ולשאול שאלות.