תגית: ביטוח

הקדמה

החסכון הפנסיוני הוא חסכון לטווח ארוך. מלבד אלה המתקרבים לפרישה או שכבר פרשו, רובנו נפגוש את החסכון שלנו רק בעוד שנים רבות.
במרבית התכניות הפנסיוניות כספי החוסכים מושקעים בשוק ההון או במילים אחרות בכלכלה. יש בכך הגיון. אנו רוצים שהחסכון יצמח ויגדל כמו שהכלכלה צומחת וגודלת.
עם זאת, השקעה בכלכלה אינה חסרת סיכון. אחת למספר שנים יש אירוע משמעותי המשפיע על הכלכלה העולמית. בעת אירוע כזה הכלכלה נפגעת וערך ההשקעה שלנו יורד.
יחד עם זאת, לאורך ההיסטוריה, היו באופן משמעותי יותר שנים של תשואה חיובית מאשר שנים “רעות”. זהו אחד מעקרונות הבסיס שמאפשר לנו להשקיע את כספי החסכון ארוך הטווח שלנו מבלי לחשוש יותר מדי.

האם כל חסכון פנסיוני נפגע כתוצאה מהקורונה?

לא. ישנן תכניות פנסיוניות שאינן חשופות כלל לשוק ההון. למשל פנסיה תקציבית ותכניות ביטוח מנהלים שנפתחו לפני שנת 1991. בפנסיה תקציבית הקצבה מובטחת על ידי המעסיק. בתכניות ביטוח מנהלים לפני 1991 התשואה השנתית מובטחת על ידי חברת הביטוח לפי תנאי הפוליסה ללא קשר למצב השוק.
עמיתי קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר (שההצטרפות אליהן חלה לפני 1/4/1995) עלולים גם הם להיפגע אם כתוצאה ממצב שוק ההון יווצר גרעון אקטוארי משמעותי. כרגע לא ידועה רמת ההשפעה ויתכן שכלל לא תהיה.

היכן מושקע הכסף הפנסיוני שלי?

התשובה תלויה בסוג המוצר הפנסיוני שלי ובמסלול ההשקעה שבחרתי. רוב החוסכים אינם בוחרים בצורה אקטיבית במסלול השקעה ולכן הכספים שלהם מושקעים במסלול “כללי”. החל מ 2017 מצטרפים חדשים מופנים למסלול כללי מותאם גיל, כלומר מסלול שבו תמהיל ההשקעות משתנה עם הגיל ורמת הסיכון יורדת עם ההתקרבות לגיל הפרישה.

מה מכילים מסלולי השקעה כלליים בתכניות הפנסיוניות?

מסלולי השקעה כלליים מכילים תערובת של אפיקי השקעה: מניות (בד”כ כ 25% – 30%), אגרות חוב של הממשלה ושל חברות מסחריות (בד”כ כ 30%), נכסים לא סחירים (כמו פרוייקטי נדל”ן גדולים, תשתיות ועוד), ונכסי השקעה אחרים (פקדונות, הלוואות, קרנות, תעודות סל וכמובן מזומן). הגופים המשקיעים משתדלים לפזר את ההשקעות באפיקים השונים ובמדינות שונות. עקרון הפיזור הוא עקרון חשוב בהשקעות ומטרתו לפזר את הסיכון כלומר לא לשים את כל הביצים בסל אחד.

מי מחליט במה להשקיע?

לכל גוף פנסיוני יש ועדת השקעות אשר על פי החוק פועלת משיקולים מקצועיים וללא השפעה של הנהלת אותו הגוף. הועדה מחויבת בכללים ודיווחים על פי הנחיות המפקח על הביטוח והחסכון במשרד האוצר. הועדה גם חייבת לפרסם מראש את מדיניות ההשקעה הצפויה שלה בהתאם למסלול ההשקעה.

האם החוסך יכול לשלוט היכן מושקע החסכון הפנסיוני שלו?

בתכניות פנסיה שנפתחו החל משנת 2004 רשאים החוסכים לבחור מסלול השקעה לפי העדפותיהם האישיות. כל גוף פנסיוני מציע מספר מסלולים והחוסך יכול לבחור בכל עת באיזה מסלול יושקעו כספי הפנסיה שלו. מי שלא יבחר יופנה למסלול הכללי כפי שראינו.

האם ניתן למשוך את כספי החסכון הפנסיוני לפני גיל הפרישה?

לרוב – לא. המחוקק עטף את החסכון הפנסיוני בהרבה הטבות מס, הן למעסיק והן לחוסך אך התנה אותן בכך שהחסכון ישמש כמקור הכנסה לאחר הפרישה לגמלאות.
שבירת ה”הסכם” הזה תטיל על החוסך קנס משמעותי של כ 35% ותכליתו לגרום לחוסך להמנע מצעד כזה.

האם ניתן למשוך כספי פיצויים שהופקדו לתוך החסכון הפנסיוני?

כספי פיצויים שנמצאים בחסכון הפנסיוני עוברים לבעלות העובד לאחר סיום יחסי עובד-מעביד. עם זאת, תכליתם העיקרית היא לשמש חלק משמעותי מהפנסיה העתידית. לכן ברוב המקרים, משיכה של הכספים הללו, אינה מומלצת. לעמיתי הפנסיות הותיקות שבהסדר היא אפילו תגרום לאבדן הזכות לקבל קצבת זקנה.
מי שבכל זאת מבקש למשוך כספי פיצויים לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד צריך לבצע התחשבנות מס מול מס הכנסה והגוף הפנסיוני. שוב, אין מתנות חינם. יתכן שיאלץ לשלם מס על הפיצויים וגם אם יקבל פטור, הפטור הזה יפגע בפטור העתידי על קצבת הזקנה שלו. כדי לחשב את גובה המס והפטור יש להיוועץ באיש מקצוע.

אם כבר פרשתי לפנסיה האם הקצבה שלי יכולה להיפגע כתוצאה מהירידות בשוק ההון?

התשובה תלויה בסוג התכנית הפנסיונית ממנה אתה מקבל קצבה. בתכניות ביטוח מנהלים עד 1991 הקצבה אינה משתנה. בתכניות מאוחרות יותר הקצבה יכולה להשתנות לטובה או לרעה כתוצאה ממצב ההשקעות. גם בקרן פנסיה חדשה הקצבה יכולה להתעדכן אחת לתקופה כתוצאה מהתשואות על ההשקעות.

מה זה אג”ח מיועדות ולמה זה חשוב?

אגרות חוב מיועדות הן אגרות חוב שהממשלה מקצה אך ורק לקרנות הפנסיה המקיפות, ותיקות וחדשות, כדי לתת להן תשואה מובטחת על חלק מכספי החוסכים. התשואה הזו עומדת על כ 4.86 אחוזים בצמוד למדד. בקרנות הפנסיה החדשות כ 27% מכספי החוסכים מוקצים לאג”ח המיועדות וכ 60% מכספי הפנסיונרים.

אגרות החוב המיועדות מגינות על כספי החוסכים, במיוחד בתקופות בהן הביצועים בשוק ההון אינם טובים. מדובר למעשה בעוגן חשוב שמבטיח שלא כל החסכון שלנו יהיה חשוף לשוק ההון. לתכניות ביטוח מנהלים ולקופות גמל אין אג”ח מיועדות.

מה אם אני עומד לפרוש ממש בקרוב?

אם קצבת הזקנה המתוכננת מבוססת על תכנית פנסיונית צוברת כמו קרן פנסיה חדשה או ביטוח מנהלים שלאחר 1991 אזי הפגיעה בחסכון שקרתה כתוצאה ממצב שוק ההון תגרום לקצבה נמוכה ממה שתכננתם. במקרים כאלה ניתן לשקול דחייה של קבלת הקצבה או קבלת קצבה כעת על בסיס חלק מהחסכון בלבד. בכל מקרה של התכוננות לפרישה והתלבטויות לקראת פרישה מומלץ מאד מאד להתייעץ עם בעל מקצוע כדי לא לגרום נזק בלתי הפיך.

מה עם קרנות ההשתלמות?

קרנות השתלמות גם הן מוצר שלרבים מהווה חיזוק של החסכון הפנסיוני. גם קרנות ההשתלמות זוכות להטבות מס כדי לעודד את הציבור לחסוך בהן. אמנם קרן ההשתלמות הופכת נזילה לאחר 6 שנות חסכון אולם ככלל עדיף להמשיך לחסוך בה ולנצל את הטבות המס שבה לאורך שנים ארוכות.

האם כדאי למשוך קרן השתלמות נזילה כעת?

התשובה תלויה בסיבת המשיכה. אם מדובר במשיכה כתוצאה מחשש מביצועי שוק ההון כעת יתכן שמוטב לחשק שיניים ולהתאפק ולהמתין להתאוששות השוק לאחר משבר הקורונה, שוב מתוך תפיסה שמדובר בחסכון לטווח ארוך. מי שלא מצליח לישון בלילה יכול גם להחליף מסלול השקעה בעצמו (דרך אתר האינטרנט) מבלי למשוך את הכספים.
ישנם מקרים בהם המשפחה נקלעה למצוקה כלכלית המחייבת שימוש בחסכונות נזילים. במקרה כזה קרן ההשתלמות בהחלט יכולה לשמש אמצעי ליציאה מהמצוקה. ניתן גם לבצע משיכה חלקית מקרן ההשתלמות.

האם ניתן למשוך קרן השתלמות לא נזילה?

משיכה של קרן השתלמות לא נזילה מחוייבת במס הן על הרווחים והן על סכום המשיכה. סכום המשיכה יחויב במס בגובה המס השולי של החוסך. מכיוון שהקרן אינה יודעת מה גובה מדרגת המס של המבקש היא תנכה מס בגובה 47% (!) באופן אוטומטי בכל משיכה כזו. כדי לקבל החזר, על המבקש להגיש דוח מס שנתי למס הכנסה או לבקש מראש אישור ממס הכנסה לפני המשיכה.
שוב, משיכה כזו אינה מומלצת ויכולה לשמש כאמצעי להקלת מצוקה כלכלית כאשר מוצו אמצעים אחרים.

האם השוק יכול לרדת עוד? לא עדיף לצאת כעת ולחזור כשהשוק יתייצב?

כן, השוק עוד יכול לרדת. הבעיה היא שאף אחד לא יודע לנבא עד לאן ירד ומתי יתחיל לעלות ולהבריא. עם זאת, די ברור שאם משבר הקורונה ייפתר, בין אם יימצא חיסון, או תרופה, או שהתפשטות הנגיף תיעצר אז הכלכלה תחזור ברובה למצבה הקודם של יציבות וצמיחה.
נתוני העבר ממשברים קודמים הראו שמי שיצא מהשוק אחרי ירידות וחזר אליו אחרי שהחלו עליות ברוב המקרים הפסיד יותר כסף ממי שהתאפק. אבל, אף פעם לא ניתן להסיק ממה שקרה בעבר לגבי העתיד. היזהרו מיועצים שיגידו לכם שהם יודעים בוודאות מה יקרה.

איך אני יודע מה מצב החסכון הפנסיוני האישי שלי?

היכנסו לאיזור האישי באתר האינטרנט של הגוף הפנסיוני שלכם. אם אתם לא יודעים להיכן מופקדים הכספים הפנסיוניים שלכם, הביטו בתלוש השכר או התייעצו עם בעל רשיון פנסיוני.
באיזור האישי אפשר לראות תמונה עדכנית של החסכון (בד”כ נכונה לסוף החודש הקודם) וכן פרטים נוספים כמו פרטי ההפקדות, מסלול השקעה וכד’.

איך אני יודע במה בדיוק מושקע הכסף הפנסיוני שלי?

לאחר שזיהיתם את פרטי התכנית ומסלול ההשקעה היכנסו לאחד מהאתרים הבאים של משרד האוצר: פנסיה-נט (לקרנות פנסיה), ביטוח-נט (לביטוח מנהלים) או גמל-נט (לקופת גמל). חפשו בגוגל ושימו לב שאתם מופנים לאתר עם סיומת gov.il. באתרים אלה תראו את פרטי המסלולים השונים לפי הגופים השונים. בחרו במסלול שלכם ותוכלו לראות את פירוט הקצאת ההשקעות לפי אפיקי ההשקעה השונים.

מה קורה לחסכון הפנסיוני שלי אם פוטרתי או הוצאתי לחל”ת?

הפסקת עבודה גורמת להפסקת ההפקדות הפנסיונית. יתרה מכך, היא עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי לנכות או מוות וכן בזכות לחזור לאותה תכנית פנסיונית בעתיד.

במקרה שהפסקת העבודה היא קצרה (חודש או חודשיים) ברוב המקרים אין צורך לעשות כלום. בקרן פנסיה הכיסוי הביטוחי יישמר במנגנון של ארכת ביטוח. בביטוח מנהלים לרוב יופעל מנגנון ריסק (ביטוח) זמני. בפנסיה תקציבית יתכן ותרצו לרכוש על חשבונכם את חודשי הותק החסרים.
בכל הפסקה ארוכה יותר מומלץ להסדיר את עתידה של התכנית הפנסיונית שלכם באמצעות סוכן ביטוח פנסיוני מורשה. אל תתנו לתכנית לדעוך לבד כי זה עלול לגרום לכם נזק בלתי הפיך. ברוב המקרים ניתן להסדיר המשכיות של התכנית בתקופה של היעדר עבודה בעלות נמוכה.

מה עם עצמאים שמפקידים הפקדה חודשית לתכנית פנסיונית?

עצמאים שהכנסתם נפגעה כעת ומפקידים לפנסיה בהוראת קבע חודשית יכולים לפנות ולבקש מהגוף הפנסיוני “לדלג” על חודשי הפקדה מסויימים ולשלם רק עבור הכיסוי הביטוחי מבלי להפקיד לחסכון. הפגיעה בפנסיה של חודש או חודשיים ללא הפקדה לחסכון לא תהיה משמעותית אך זה יקל עליהם בתקופת ההסגר.

ועדת סל התרופות הממשלית הכריעה השבוע אילו תרופות חדשות יכנסו לסל התרופות במימון של 500 מיליון שקל שהתווספו לסל.

כמו כל שנה הדיונים בנושא עושים כותרות ובצדק. מימון תרופות הוא חלק משירותי הבריאות הבסיסיים שזכאים להם כל תושבי המדינה במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הציבור מצפה שינתן מענה לצרכיו.

רוב התרופות שהציבור זקוק להן אכן ממומנות על ידי הסל.

ואולם, השמיכה אינה אינסופית ולכן תמיד יהיו תרופות וחולים הזקוקים להן שאינם מקבלים מימון ממשלתי. מדי פעם רואים ברשתות החברתיות קמפיין למימון המונים בנושא, שכן לחולים מסויימים מדובר בחריצת גורל ממש.

מה עושים?

יש דווקא פתרון די פשוט. ביטוח תרופות פרטי.

יקפצו הקוראים ויאמרו שביטוח פרטי טוב לעשירים אבל לא למי שמתקשה כלכלית לספק את צרכיו הבסיסיים. טעות.

ביטוח תרופות פרטי הוא ממש זול

לא חייבים לקנות אותו במסגרת חבילת ביטוחי בריאות יקרה. אפשר לרכוש אותו כרכיב ביטוחי נפרד בלי תלות בביטוחים אחרים!

כמה זול? למבוטח עד גיל 50 ברוב החברות העלות החודשי תהיה בין 10 ל 20 שקלים בחודש, לפני הנחות. לצעירים אף פחות. אפשר להיעזר במחשבון משרד האוצר.

מה כולל ביטוח תרופות?

המחוקק הגדיר מה חייב להכלל בכל ביטוח כזה:

תרופה שאינה ממומנת בסל הבריאות אך הוכרה בעולם כמתאימה לטיפול במצבו של החולה
תרופה שכן ממומנת בסל הבריאות אך לא למצבו הספציפי של החולה
תרופה אונקולוגיות והמטו-אונקולוגיות המיועדות למצב רפואי שונה מזה של החולה אך הוכרה כיעילה לטיפול בחולה על פי פרסומים רשמיים
תרופה חלופית לתרופה שכן נמצאת בסל, אך זו שבסל גורמת לתופעות לוואי חמורות מזו של שאינה בסל

ברוב החברות ניתן גם לרכוש הרחבה לתרופות גנטיות בהתאמה אישית בעלות נמוכה.

האם כדאי לרכוש ביטוח תרופות פרטי?

השאלה מחזירה אותנו לדיון הבסיסי בנושא ביטוח. האם תיגרם לי קטסטרופה כלכלית אם יקרה מקרה ביטוחי? אם כן – התשובה פשוטה.

אז האם יכולה להגרם קטסטרופה כלכלית למשפחה כתוצאה ממחלה המחייבת תרופה יקרה? אמנם הסיכוי קטן אך התשובה היא כן. ישנן תרופות שעלותן אלפי שקלים בחודש ואף יותר. ולכן לרובנו כדאי לרכוש כזה ביטוח.

איך רוכשים?

דרך סוכן הביטוח שלכם. אני מדגיש שוב שניתן לרכוש רק ביטוח תרופות ללא תלות בביטוחי בריאות אחרים.

אולי כבר יש לכם ביטוח ואינכם יודעים? היכנסו לאתר הר הביטוח הממשלתי ובדקו בחינם!

האם כל אחד יכול לרכוש? אם אתם בריאים – כן. אם לא – תנסו, מקסימום חברת הביטוח לא תסכים.

חשוב לזכור – אם אנחנו מבוטחים בביטוח כזה ומשלמים עליו בצורה סדירה, חברת הביטוח לא יכולה לבטל לנו אותו, גם אם מצבנו הבריאותי כבר לא משהו. לכן כדאי לרכוש ביטוח ביום בהיר כדי שיגן עלינו ביום סגריר.

גילוי נאות – עתידות מחזיקה ברשיון לשיווק ביטוחי בריאות, חיים, נסיעות, חסכון לטווח ארוך ופנסיה.

תהיו בריאים!

בשנים האחרונות חלו שינויים רגולטוריים בתחום החשוב של ביטוחי הבריאות שעיקרם מיטיב עם הצרכנים. זו הזדמנות להתיידד עם הביטוחים הללו ולהכירם. זה ממש פשוט.

שלב א – הר הביטוח – אילו ביטוחים יש לי?

נכנסים לאתר הר הביטוח (האתר של משרד האוצר, לא של שרלטנים שמתחפשים) ומקבלים

מיידית ובחינם דוח עם כל הביטוחים שלנו. מדפיסים את הרשימה.

הרשימה מחולקת לקבוצות של ביטוחים: כללי – דירה ורכב, בריאות ותאונות אישיות, חיים ואובדן כושר עבודה. שימו לב שתכניות פנסיוניות אינן נכללות ברשימה.

אנחנו נתמקד בתחום הבריאות ותאונות אישיות. כך זה נראה בדו”ח.

שימו לב לעמודה האחרונה “סיווג תכנית“. תכנית אישית – הכוונה לפוליסה פרטית שלכם מול חברת הביטוח. תכנית קבוצתית – פוליסה שנחתמה מולכם כחלק מקבוצה (למשל דרך מקום העבודה).

שאר העמודות מספרות לנו על סוג הפולסה, מאפייניה העיקריים והעלות (הפרמיה) החודשית.

בהזדמנות זו נחפש אם יש כפילויות ביטוח כלומר שורות עם מאפיינים זהים. זה עוד לא אומר שיש בעיה אך זה משהו שכדאי לבדוק.

שלב ב – האיזור האישי בחברת הביטוח – יורדים לעומקם של הדברים

עתה, כאשר יש בידינו את רשימת כל הביטוחים אנחנו יכולים לחקור אותם יותר לעומק. עושים זאת דרך האיזור האישי באתר של חברת הביטוח. היום ניתן להכנס לאיזור האישי באמצעות מספר זהות ומספר טלפון נייד. זה ממש קל.

באתר האישי ניתן לראות את פרטי הכיסויים, התשלומים, מסמכי הפוליסה, החרגות – כלומר מה לא נכלל בביטוח, דוח שנתי אחרון ועוד. מומלץ להעמיק ולהכיר את הפוליסות שלנו. התנאים כתובים בשפה ברורה. שימו לב להשתנות הפרמיה בעתיד. ביטוחים רבים מתייקרים עם הגיל. כעת, האם מצאתם כפילויות, כלומר ביטוחים זהים בחברות שונות או באותה חברה? חכו. בהמשך אסביר מה עושים.

פעולות

נכון לומר שמדי פעם יש לרענן את הביטוחים. החיים משתנים, הצרכים משתנים, התכניות מתעדכנות, הרפואה מתקדמת, העלויות משתנות ועוד. אבל – מילה של זהירות.

כל עוד אנחנו בריאים לחלוטין ניתן לבצע די בקלות שינויים בביטוחי בריאות. לפעמים זה משתלם. עם זאת, כל פעולת שדרוג, תוספת או רכישה של פוליסה חדשה וכד’ עוברת תהליך “ראיון קבלה” בחברת הביטוח. בשפה המקצועית זה נקרא חיתום. חברת הביטוח שואלת אותי שאלות ומחליטה אם לקבל אותי ובאילו תנאים. לכן, ברגע שהתחלנו לצבור הסטוריה רפואית בעייתית, היכולת שלנו לבצע שינויים בביטוחי בריאות מוגבלת מאד. מצד שני, אין לחברת הביטוח שום יכולת לבטל פוליסה קיימת כל עוד ממשיכים לשלם את הפרמיות עבורה.

נקודה חשובה לגבי ביטוח קבוצתי – בביטוח כזה לרוב אין “ראיון קבלה” (חיתום) ולכן זו הדרך היחידה כמעט למי שאינו בריא להצטרף לביטוח בריאות. האם מקום העבודה שלכם, של בן הזוג או של ההורים מציע כזה ביטוח ולכם יש בעיה רפואית? נצלו את ההזדמנות. גם לקיבוצים יש תכניות ביטוח קבוצתיות.

תפקידו של הסוכן

ביטוחי בריאות יכולים להיות מורכבים למרות השיפורים לטובת הלקוח שנעשו בשנים האחרונות. המלצתי היא לא לבצע שינויים ללא התייעצות עם סוכן ביטוח שאתם סומכים על מקצועיותו והוגנותו. אם אין לכם אחד כזה, זה הזמן לחפש אחד. תפקידו של הסוכן הוא לייעץ לכם. אם נראה לכם שהוא לא עושה זאת כראוי, עזבו אותו. זו זכותכם וזה לא פוגע בפוליסות שלכם. הסוכן הוא רק מתווך בינכם לחברת הביטוח. אמנם הוא מתפרנס ממכירה של ביטוחים אך הוא מחויב להוגנות ויושרה. לא כולם עומדים בכך אך יש רבים שכן.

הרפורמות האחרונות בתחום

רפורמת 2016 – בשנת 2016 חלה רפורמה בביטוחי הבריאות. כל פוליסה חדשה תהיה בתוקף לשנתיים בלבד, עד חודש יוני של 2018, 2020, 2022 וכו’. בכל חודש יוני בשנה זוגית חברת הביטוח יכולה לעדכן את התנאים ואת התעריפים, כמובן לאחר שקבלה אישור מהמפקח. במידה והתעריף עולה מעל 20% או 15 שקלים אז היא חייבת לקבל גם אישור מהמבוטח. הפוליסה תתחדש לעוד שנתיים בלי תלות במצבו הנכחי של המבוטח.

שינוי נוסף שקרה הוא שתכניות הביטוח פושטו והוגדרו ארבע תכניות בסיס בלבד:

ניתוחים והשתלות בחו”ל

תרופות מחוץ לסל

ניתוחים בישראל

מחלות קשות

כל מבוטח יכול לרכוש או לוותר על כל אחת או יותר מתכניות הבסיס ללא תלות באחרות. חברת הביטוח לא יכולה לכרוך תכניות ביחד וגם לא להתנות הנחות בכך. עם זאת, על תכניות הבסיס ניתן להוסיף הרחבות לתוספות למיניהן. מבין ארבע תכניות הבסיס יוצאת הדופן היא תכנית המחלות הקשות. זו תכנית שרק משלמת למבוטח כסף, בסכום שהוסכם מראש, כאשר מתגלה אצלו מחלה מתוך הרשימה שבפוליסה. במילים אחרות, זו פוליסה שמטרתה היא לא להבריא את המבוטח אלא רק לשלם לו כסף. שאר התכניות עוסקות ממש במתן טיפול רפואי כמו ניתוח, השתלה, תרופה וכד. מדוע זה חשוב? פגיעה בריאותית משמעותית יוצרת בהכרח גם פגיעה כלכלית. הנפגע מפסיד הכנסה, יש הוצאות מיוחדות וכיו”ב. לכן כדאי לתת מענה גם לנושא הכלכלי בעת אירוע בריאותי.

תכנית יוצאת דופן נוספת מסיבה אחרת היא תכנית הניתוחים בישראל. תכנית זו הפכה אחידה בכל חברות הביטוח על פי חוק. ישנן שתי וריאציות לתכנית זו: 1. תכנית “משלים שבן” 2. ניתוחים “מהשקל הראשון”.בגרסה הראשונה והזולה יותר, בעת אירוע המצריך ניתוח או טיפול מחליף ניתוח על המבוטח קודם לנצל את הזכויות לטיפול בקופת החולים ורק לאחר מכן לפנות לחברת הביטוח עבור ההפרש בכיסוי או בעלות. בגרסת “השקל הראשון” המבוטח יכול לדלג על קופת החולים ולקבל את הטיפול הרלוונטי מיידית דרך חברת הביטוח. גרסה זו כמובן יקרה יותר.

שימו לב שמי שהיה מבוטח בתכנית ביטוח בריאות לפני 2016 ולא עבר לתכנית חדשה נשאר עם הפוליסה הישנה על כל מאפייניה. כלומר כללי הרפורמה אינם חלים על תכניות שהיו קיימות לפניה.

רפורמת צירוף לביטוח – תהליך צירוף ומכירת ביטוח לאדם שופר מאד לאחרונה. המפקח על הביטוח סגר כמה פרצות שנוצלו לעתים לרעה על ידי החברות והמשווקים.

כאשר משווק ביטוח מתקשר אליכם הוא חייב להתקשר ממספר מזוהה ולציין שמטרת השיחה היא מכירת ביטוח. כאן זכותכם להסכים להמשך השיחה או לסרב. במידה וסירבתם, אסור למשווק להתקשר אליכם במשך חצי שנה.

לפני כל מכירת ביטוח חדש חובה על הסוכן / משווק לבדוק בהר הביטוח שלכם את הביטוחים הקיימים. אם כבר קיים לכם ביטוח כמו זה שהוא רוצה למכור, אסור לו למכור לכם אלא אם הסכמתם לבטל את הישן או שהסכמתם במפורש לכפל ביטוח. שימו לב – כאשר מחליפים ביטוח ישן בחדש יש קודם לוודא שהתקבלתם לחדש ורק אז לבטל את הישן.

לסיכום

בסיכומו של דבר ההחלטה איזה ביטוח לרכוש היא החלטה אישית. אין נכון או לא נכון, כפי שהסברתי במאמרים קודמים. נהוג לתעדף ביטוחים לפי עוצמת השפעת המקרה הביטוחי על כלכלת המשפחה. למשל, מותו של המפרנס הראשי במשפחה עם ילדים היא דרמטית ולכן ביטוח למקרה מוות עבורו יהיה בעדיפות גבוהה. לעומת זאת, ביטוח תאונות אישיות יימצא לרוב בעדיפות נמוכה יותר. שוב, אין כלל שמתאים לכולם. כל משפחה ומאפייניה. במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם יועץ מסומך לכלכלת המשפחה שיודע לבחון את התמונה בזווית רחבה.

משפט אחרון. בנושא בריאות, ההגנה הכלכלית הטובה ביותר היא ניהול אורח חיים בריא: המנעות מעישון, תזונה מאוזנת, פעילות פיזית, חיי חברה ואיזון לחצים נפשיים. זה באמת הביטוח הטוב ביותר וגם הזול ביותר.

לבריאות! 

ביטוח מהו?

בהגדרה הפשוטה, ביטוח הוא אמצעי לחלק בין רבים את הנזקים העלולים ליפול למעמסה על היחיד. הרי לנו יתרון לחיים בקבוצה. חשוב לזכור הגדרה בסיסית זו שכן למרות התפתחות התחום, הגופים  עסקיים העוסקים בו והחקיקה בנושא, ההגדרה הבסיסית עדיין תופסת.

בשנים האחרונות קיבל תחום הביטוח בישראל מקום בקדמת הבמה בזכות מספר רפורמות המיטיבות עם האזרח. ניתן למנות את הרפורמות בביטוחי הבריאות, הסיעוד, אובדן כושר עבודה, העלאת  השקיפות והבהירות בדוחות הפנסיוניים ועוד. אתרי אינטרנט כמו הר הכסף, הר הביטוח, מחשבוני השוואת פרמיות המאפשרים לקבל מידע שפעם רק חלמנו עליו אלא אם בן התחתנו עם סוכן ביטוח, הם  היום כלים נפוצים ושמישים.

עם זאת ההחלטה האם לרכוש ביטוח עומדת בסופו של דבר בפני האזרח וזו אינה החלטה קלה. הרי כל העניין סובב סביב עקרון האי-ודאות ובתנאי אי-ודאות לא קל לקבל החלטה.

איך מחליטים?

שימו לב, בשלב זה לא שואלים, מה הסיכוי אלא רק מה תהא התוצאה. בקצוות הציר קל  לענות על השאלה. למשל, מוות של המפרנס הראשי, שריפת הבית וכיו”ב מצד אחד כנראה יגרמו לקריסה כלכלית של המשפחה לעומת התקלקלות מכונת הכביסה מצד שני אשר ככל הנראה לא תגרום לקטסטרופה כלכלית. בין קצוות הציר ניצבים מקרי סיכון רבים אחרים ומיקומם על הציר תלוי בגורמים רבים כמו מערך ההגנות הקיים, איתנותה הכלכלית של המשפחה, היכולת הסובייקטיבית לספוג נזקים ועוד. בסוף, הדילמה היא האם לייצר הגנה מראש מפני הנזק או להתמודד עימו לכשיופיע. הגנה, כאמור יכולה להיות באמצעות רכישת ביטוח, הקצאת נכסים, הסכם ערבות הדדית ועוד. לכל מנגנון הגנה יש עלות. אילולא כן לא היתה כלל דילמה.

מה קורה בביטוחי בריאות?

ביטוחי בריאות שמים על השולחן מספר מורכבויות נוספות. ננסה בהמשך להתמודד איתן. ראשית, מגיל צעיר אנו יודעים שבבריאות לא משחקים, העיקר הבריאות וכו’. אלה מנטרות נכונות. אינני מכיר מי שיהיה מוכן למכור את בריאותו תמורת סכום כסף כלשהו. מערך ההגנה שלנו מפני אויבי הבריאות מורכב מכמה שכבות. שכבה ראשונה היא שכבת המניעה. חיים בריאים, ספורט, תזונה נכונה, אי חשיפה לזיהום ועוד. מי שקרא את המאמר על מהפכת הגילאים זוכר שצעירי המאה ה-21 יחיו עד 100 . השכבה השניה היא שכבה ביטוחית המסופקת לתושבי ישראל המשלמים דמי ביטוח לאומי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וניתנת בצורה שווה לכל התושבים ללא קשר לגובה דמי הביטוח ששלמו. השכבה השלישית גם היא שכבה ביטוחית ומהווה הרחבה אופציונלית של השכבה השניה ונקראת שירותי בריאות נוספים (שב”ן) או “משלים”. בשונה מביטוחים בתחומים אחרים, לתכנית השב”ן יכול להצטרף תמורת תשלום כל חבר קופת חולים בלא תלות במצבו. תכניות השב”ן שונות במעט בין קופה לקופה וניתן לקרוא את תוכנן באתר של הקופה. כאמור, ההצטרפות היא אופציונלית ואין הקופה יכולה להכריח חברים להצטרף. השכבה הרביעית היא ביטוח בריאות פרטי. ביטוח בריאות פרטי הוא גם אינדיבידואלי וגם אופציונלי הן מצד המבוטח והן מצד המבטח (למעט ביטוח קבוצתי דרך מקום העבודה) ותכולתו נקבעת בחוזה בין המבטח והמבוטח. זה מביא דילמה נוספת – מתי לרכוש את הביטוח? הרי אם אני בריא כשור, קשה לי לדמיין ולהעריך את הצורך בביטוח. אם אני כבר לא כל כך בריא, חברת הביטוח לא תסכים לקבל אותי או שתחריג את מחלותיי מהכיסוי הביטוחי. אכן דילמה. עד כאן, כבר לא פשוט. רבים מתקשים לדעת באילו שכבות אופציונליות לבחור, כיצד לתפור אותן לפי צרכיהם ומתי לרכוש ביטוח. הסטטיסטיקה מראה שבישראל למעל 83% מהאוכלוסיה יש כיסוי ביטוחי רפואי מעבר לשכבת הביטוח הממלכתי. זה נתון גבוה בהשוואה לעולם. בנוסף, בגלל השילוב של המנטרות (בבריאות לא משחקים) ומורכבות הנושא יוצא שלהרבה ישראלים יש ביטוחי כפל מיותרים.

הרפורמות

לזכותה של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, ייזקפו מספר צעדים ורפורמות שמיטיבות איתנו האזרחים. ראשית, שקיפות מידע. אתר “הר הביטוח” שהשיק משרד האוצר מאפשר לנו לראות אילו פוליסות ביטוח יש לנו. מעולה. רפורמה נוספת היא הרפורמה בביטוחי הבריאות שהפכה את הפוליסות לפוליסות אחידות ופשוטות להבנה. בנוסף השיק משרד האוצר מחשבון אינטרנטי להשוואת ביטוחי בריאות. כל אלה מחזקים את יכולתנו הצרכנית בתחום מורכב זה ואני ממליץ לתרגל ולנצל את היכולות הללו.

כמה טיפים

 היו חברים של סוכן הביטוח שלכם. סוכן ביטוח טוב הוא כמו רופא שיניים, ספר, קצב,
מוסכניק ונותני שירותים נוספים שהולכים איתנו לאורך החיים. אם אין לכם, חפשו סוכן מומלץ. אם אתם לא מרוצים – החליפו. סוכן ביטוח טוב יהיה קשוב לשאלותיכם ויסביר לפרטים את המשמעויות השונות של הכיסויים הביטוחיים כך שתוכלו לקחת החלטות מושכלות.
 אל תסכימו לרכוש ביטוח בטלפון. חברות הביטוח יתלו אותי על כך אבל אני חושב שהנושא חשוב מדי וראוי לדון עליו בפגישה עם הסוכן שלכם. חזרו לסעיף הקודם.
 הכירו את המושגים הבסיסיים: שיפוי, פיצוי, קבוצתי מול אישי, שאלון חיתום, השתתפות עצמית, פרנצ’יזה, ערך סילוק, תקופת אכשרה וכו’. לצערי קצרה היריעה כאן מללמדם. הבנתם תעזור לכם לקבל החלטות. 
 Pick and Choose  – במיוחד בביטוחי בריאות פרטיים בחירת כיסויים בפינצטה בהחלט  אפשרית. לא חייבים לרכוש חבילה מלאה. אם נחזור לציר הקטסטרופה נראה שכיסויים שונים נמצאים במקומות שונים על הציר. הפעילו שיקול בהתאם לפוטנציאל הקטסטרופה ומאפייני המשפחה שלכם.
 קראו את הפוליסה. לאחרונה, הטקסט הלא ברור מן העבר הוחלף בטקסט ברור יותר. הגם שאין מדובר בחומר הקריאה המרתק בתבל חשוב לפחות פעם אחת (הקדישו לכך זמן) לקרוא ולהבין את הפוליסה. במיוחד בביטוחי הבריאות זה יאפשר לכם לבחור נכון את הכיסויים המתאימים לכם.
 בדקו עלויות ואת השינוי בהן לאורך החיים. ישנם ביטוחים שעלותם לילדים למשל נמוכה מאד לעומת עלות גבוהה למבוגרים.
 היזהרו מהחלטות לא הפיכות. בביטוחים מתמשכים (כמו בריאות וחיים) יש חשיבות לשמירה על רצף. קטיעה של רצף ביטוחי יכולה להיות בלתי הפיכה. שימו לב כשעוזבים מקום עבודה עם ביטוח קולקטיבי לאפשרות להמיר אותו לפרטי תוך שמירה על רצף. כרגיל, התייעצו עם איש מקצוע שאתם סומכים עליו.
 כפי שציינתי בתחילת המאמר, רכישת ביטוח אינה ההגנה הכלכלית היחידה למקרה סיכון. ניתן גם לייעד חסכונות, להסכים לערבות הדדית במשפחה או בקבוצת חברים ועוד.

ומה עם ביטוחי הסיעוד? נדבר על כך באחד המאמרים הבאים.
שמרו על עצמכם והשארו בריאים! 

הביטוחים וההגנות הכלכליות נמצאים בעדיפות עליונה בניהול כלכלת המשפחה. עם זאת, ההחלטה כנגד מה לבטח וכנגד מה לא הינה החלטה לא פשוטה. מצד אחד, חוסר בביטוח עלול לגרום לקטסטרופה כלכלית ומצד שני, ביטוח יתר יגזול חלק ניכר מההכנסות ומתקציב המשפחה ויפחית את היכולת לחסוך למימוש יעדים.
אז מה עושים? נתחיל להוציא מהמשוואה את המקרים הקלים. המקרים הקלים הם אלה שאנחנו יודעים בוודאות שאם יקרו חס וחלילה יגרמו לנו נזק שלא נוכל לעמוד בו. למשל ביטוחי צד ג’ למיניהם (דירה, רכב), משום שאיננו יכולים לדעת כמה נזק נגרום שלא במתכוון לרכושו של האחר בין אם זו המרצדס החדשה של השכן או דירת הסטודנטים בה אנו גרים בשכירות, הרי שברור שאנו זקוקים לביטוח נגד סיכון כזה. עוד מקרה קל הוא ביטוח נגד הוצאות רפואיות דרמטיות שלא מכוסות בביטוח הבריאות הממלכתי כמו תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו”ל וכד’. אחרי הכל, לא נרצה שהתרופה שתציל לנו את החיים תהפוך את חיינו לחיי עוני.
מן הצד השני של המקרים הקלים עומדים הביטוחים שמקנים לנו כיסוי נגד סיכונים פעוטי ערך אשר אם יקרו נוכל ממילא לעמוד בהוצאה מתוך התקציב השוטף או מתוך חסכון שחסכנו בצד במיוחד לאירועים כאלה (“חסכון צנצנת”). הדוגמא הטריוויאלית הינה הביטוחים שמנסים למכור לנו למכשירי החשמל, במיוחד אלו שזה עתה קנינו. אלה ידועים גם בכינויים “הרחבת אחריות”. תמורת חצי שקל ליום, או סיסמא שיווקית דומה, ינסה המוכר בחנות או הטכנאי שבא להרכיב את מכונת הכביסה למכור לנו את הביטוח הנוסף.
בכלכלת המשפחה אנו ממליצים להחזיק סכום מסויים מחוץ לתקציב השוטף כדי לתת מענה להוצאות בלתי צפויות (יש שיאמרו שהן צפויות רק שעיתויין אינו צפוי). אני מכנה את הסכום הזה “הצנצנת שמעל הארון”. בצנצנת נשים בין 5000 ל 10000 שקל ונשתמש בה רק כשמשהו נשבר או מתקלקל (חופשה בפריז אינה עומדת בקריטריונים של הצנצנת אבל משקפיים שנשברו כן).
חשוב להקפיד לתקצב את הצנצנת (המטאפורית או שלא) ולמלאה מחדש באמצעות התקציב החודשי, כלומר להפקיד בצנצנת כ 10% משוויה עד שתתמלא שוב (נגיד בין 500 ל 1000 שקלים בחודש).
כמו שאנחנו רואים, הצנצנת נותנת לנו מענה לאירועים הלא צפויים אך לא קיצוניים שאינם מבוטחים וזאת מבלי ליצור לנו הוצאה בלתי צפויה בתזרים החודשי.
ומה עם כל השאר? ובכן זה כבר תלוי בגורמים סוביקטיביים לכל משפחה. יחד עם זאת חשוב לעשות חשיבה בכל עניין ותחום ביטוחי ולנתח את היכולת של המשפחה להתמודד עם אירוע כזה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת השקט הנפשי. מרפי הרי לא מתייעץ איתנו מתי להופיע.
בנוסף, חשוב להכיר את הפוליסות שלנו או את אלו שמציעים לנו. זו לא בושה לשאול מה שלא מובן ובמיוחד לשאול על הסייגים של כל פוליסה. תפקידו של סוכן הביטוח שלנו הוא לענות לנו על שאלות אלו. בנוסף, חברות הביטוח מפרסמות את התנאים המלאים של הפוליסות באתרי האינטרנט שלהן.