תגית: כלכלת המשפחה

אין כמעט הורה שאינו מעדיף את טובת ילדיו על פני טובתו האישית. ברמה הכלכלית אני פוגש הורים רבים אשר חוסכים עבור ילדיהם למטרה ספציפית או באופן כללי לעתידם, באפיקי חסכון שונים.

אכן חובתם של הורים טובים היא לדאוג לצרכי ילדיהם בהווה ובעתיד. במאה ה-20 כאשר הילדים עזבו את הקן ההורים כבר היו “מסודרים” עם חסכונות משלהם ופנסיה טובה. תקופת הפנסיה לא היתה ארוכה וילדים רבים זכו בירושה בשלבים לא מאד מאוחרים בחייהם.

במאה ה-21 העניינים הסתבכו בשל תמורות חברתיות, דמוגרפיות וכלכליות (ראו מהפכת הגילאים של המאה ה-21) ואנו רואים יותר ויותר משפחות מתמודדות עם תופעה חדשה שנקראת “הורים נתמכים“. הורים נתמכים הם הורים בגיל מבוגר שמקורות הכנסתם אינם מספיקים לצרכי המחיה שלהם. מעבר לנטל הכלכלי שהתופעה יוצרת על הדור הצעיר, נוצר לעתים קושי רגשי להורים לבקש תמיכה מילדיהם. הבושה ותחושת הכשלון עלולה להביא הורים לעתים לגייס מקורות כספיים לא יעילים כדי להמנע מהתמודדות ראויה עם הבעיה. הורים עלולים לגייס הלוואות גרועות, למשכן מחדש את בית המגורים (משכנתא הפוכה) ועוד פתרונות שלרוב יהיו רעים.

מדוע הורים שחיו חיים יציבים כלכלית שנים ארוכות נקלעים לקושי כלכלי בגיל השלישי?

פנסיה נמוכה משמעותית ממה שהרוויחו בשנות העבודה (יש לכך מספר סיבות)
גרירת הלוואות לתוך הגיל השלישי
רמת חיים (הוצאות) שאינה תואמת להכנסה לאחר הפרישה
הוצאות בלתי צפויות (מצב רפואי / סיעודי וכד’)
המשך תמיכה בילדים גם כאשר אין לכך מקור מימון!

מי נפגע?

כולם! ההורים שחיים בבושה וסוחבים איתם צרות כלכליות לגיל השלישי.
הילדים שללא ידיעתם הירושה שלהם נחרבת.

מה עושים?

ראשית נפטרים מעול מיותר המכביד על ההורים. אין חובה להורים פנסיונריים להמשיך תמיכה כלכלית בילדים המתפרנסים עצמאית.

יושבים ומדברים בצורה פתוחה. הורים שתמכו בילדיהם וגידלו אותם שנים ארוכות אינם צריכים להתבייש לקבל קצת סיוע חזרה.

נמנעים מפתרונות קיצוניים כמו הגדלת הלוואות ומשכנתא הפוכה. יש ברוב המקרים הרבה מה לעשות לפני כן.

ניגשים ליעוץ. בונים אסטרטגית כלכלה משפחתית בין דורית משותפת.

האם במאה ה-21 אפשר למנוע מצב של הורים נתמכים?

בהחלט! כיצד?

לדאוג לפנסיה שלנו, אם היא לא מספיק טובה – לחזק אותה באופן עצמאי במהלך שנות העבודה.

לדאוג לנכסים פיננסיים ליום סגריר

לתכנן מראש את שנות הפרישה ואת רמת החיים בהן

להתאים ביטוחים (למצב סיעודי למשל)

והכי חשוב זה לזכור משפט אחד חשוב:

הדרך הכי טובה לתמוך כלכלית בילדים היא לוודא מראש שלא אהפוך לנטל עליהם. במילים אחרות – לדאוג קודם כל לעצמי לכלכלת הגיל השלישי שלי. אם היא תהיה טובה, תהיה ממנה גם ירושה טובה!

השפעת הקורונה על הכלכלה בכלל ועל כלכלת המשפחה בפרט עוד תילמד תקופה ארוכה. המגפה הכתה בזעזוע הרבה משפחות מבחינה כלכלית. עם זאת, עבור הרבה משפחות הכאב הכלכלי היה נמנע לו היו מתנהלות מלכתחילה נכון. אינני רוצה להגיד אמרתי לכם. אבל יש לומר בקול צלול. חודש, חודשיים ואפילו מספר חודשים של אבטלה לא צריכים להביא משפחה לקריסה כלכלית. אין מפגש עם משפחות שלא עולה לדיון נושא המוכנות ליום סגריר. ביטוחי בריאות בד”כ יש, ביטוחי חיים גם, ביטוחי רכוש גם. אבל, עתודה כלכלית בסיסית לתקופת אבטלה – פחות שכיח. זו טעות גדולה, כפי שכתבתי בפוסטים קודמים. שוק העבודה הדינמי במאה ה-21 יכול לגרום לכל אחד כמעט להיות מחוסר הכנסה מהיום למחר.

חוץ מעתודה כלכלית ליום סגריר יש לבחון אספקט נוסף בכלכלת המשפחי – האלסטיות. עד כמה כלכלת המשפחה שלי גמישה? ככל שהגמישות גבוהה יותר כך גם היכולת להתגבר על משברים וימי סגריר.

ממה מורכבת גמישות כלכלית?

בעיקר מהיכולת להקטין הוצאות בצורה משמעותית ומהירה – להכנס לבונקר. רמת הגמישות מושפעת בעיקר מעוצמת המרכיבים הקשיחים בתזרים השוטף: משכנתא או שכר דירה, חובות, ביטוחים, מיסים וכד’. להוצאות האחרות כמו מזון, תחבורה וחסכון יש גמישות גבוהה.

אני ממליץ לשאוף לגמישות גבוהה ככל שניתן בכלכלת המשפחה שלכם. 

זה יתן לכם יציבות, יכולת להתמודד עם משברים כלכליים וחופש פעולה לבצע שינויים בחיים.

איך מגדילים את האלסטיות?

משכנתא – לתפיסתי משכנתא מתאימה לתחילת החיים הכלכליים ולטווח של עד 15 שנה. יש החושבים אחרת. אני מעדיף להיפטר ממשכנתא כמה שיותר מהר גם במחיר של נטל גבוה על התזרים השוטף בתחילת החיים. משכנתא ארוכה יותר היא גם יקרה יותר. בשנות המשכנתא האלסטיות נמוכה ולכן נרצה לקצר את התקופה ככל שניתן. 

תחבורה – רכישת רכב רק מחסכון ולעולם לא בהלוואה או בליסינג

ביטוחים – לפי הצורך, ניתן להתייעץ איתנו או עם כל איש מקצוע עליו אתם סומכים

הלוואות שאינן משכנתא או לימודים – ממש לא

קניה בתשלומים – ממש לא

הקצאה לחסכון – אפשר לצמצם רק כאשר אנו בתוך המשבר (אבטלה וכד’). בכל מצב אחר – חסכון בעדיפות לפני הוצאות שוטפות

מה עם ההוצאות השוטפות?

בעת משבר ניתן לצמצם מאד את ההוצאות השוטפות. זו תכלית הגמישות שיצרנו. הצמצום כמובן בהתאם לצורך. השאיפה היא להוריד רמת חיים מבלי לפגוע באיכות החיים. משבר הקורונה גרם לרבים להיווכח שזה אפשרי. אל תדאגו, לא תגיעו למצב של רעב. 

דוגמא אמיתית

במשפחה שלנו , עם תחילת משבר הקורונה ירדו ההכנסות בצורה משמעותית. היה ברור שאנחנו הולכים להוריד הוצאות. רמת האלסטיות יחסית טובה כי אין הלוואות. כמו כן, ישנה עתודה ליום סגריר אך המטרה לא להשתמש בה אם לא חייבים.
שמנו דגש על ההוצאות השוטפות הלא קשיחות: בעיקר מזון ותחבורה. צמצמנו את קנית המזון למרכיבים זולים יחסית: קטניות, ירקות וכד’. לא קנינו בשר בכלל. לא הזמנו טייק-אווי בכלל.
הוצאות תחבורה ירדו מאליהן בגלל הסגר. גם הוצאות על חוגים, חדר כושר וכד’. שכר הלימוד של בית הספר ירד חלקית אך אנו נאבקים על הורדה נוספת.
לא צמצמנו הקצאה לחסכון בשלב זה.
אין הלוואות או רכישות בתשלומים.

התוצאה: ירידה של 68% (יותר משני שליש!) בתזרים ההוצאות החודשי בהשוואה לממוצע חצי השנה שלפני חודש אפריל. האם ירדה איכות החיים? לא. האוכל על שולחננו טעים ומזין, פעילות גופנית המשיכה בהתאם למגבלות, נטפליקס ויוטיוב הזינו אותנו בתרבות. המשכנו גם לעסוק בתחביבים עד כמה שניתן.

סיכום

אלסטיות בכלכלת המשפחה, בעיקר בתזרים ההוצאות, חשובה לשמירה על יציבות ועל יכולת להתמודד עם משברים והפתעות. בדקו עד כמה התזרים שלכם אלסטי. ישנם דברים שתוכלו לשנות בטווח די קצר כמו הפסקת רכישות בתשלומים או ליסינג, אך ישנם דברים שיקחו יותר זמן כמו החזר הלוואות. תכננו את כלכלת המשפחה גם לטווח הרחוק בצורה כזו שתהיה אלסטית ככל שניתן.

היום שאחרי

אמנם אנחנו עמוק בתוך סערת הקורונה אבל אפשר כבר לנבא כלכלית איך תראה הכלכלה בישראל שאחרי המגפה. לצערי התחזית שלי לא מלבבת.

נתחיל מהתחלה, הממשלה נכנסה לסיפור הקורונה במצב כלכלי לא משהו. עם גרעון גדול מהרצוי. במילים אחרות עם כיסים ריקים וללא רזרבה.

משבר הקורונה הולך לגרום לשני דברים בהקשר לכיס של הממשלה:

הגדלה גדולה של הוצאות: כדי לשלם דמי אבטלה, מענקים, רכישת ציוד לא מתוכננת, והרבה כסף שישפך כדי להרגיע את הציבור.

הקטנה משמעותית של ההכנסות: המשק נכנס למיתון, כלומר הרבה פחות הכנסה ממיסים מהאזרחים ומהעסקים.

התוצאה היא גם כיסים מרוקנים וגם חוסר גדול בכסף וחוב תופח.

 

מכיוון שלממשלה אין עץ כסף היא תצטרך למלא את הכיסים חזרה. היא לא תכריז את זה בראש חוצות אלא תכניס לנו גזירות בקטנה. הכתבים בטלוויזיה לא ישימו לב לגודל המכה כי היא תבוא בצורה מתוחכמת, במנות קטנות.

להלן הרשימה:

העלאת המע”מ. נו מה זה כבר עוד אחוז קטן – עוד 150 – 200 שקלים בחודש למשפחה

הגדלת המס על הדלק. נו מה זה כבר עוד שקל קטן תוספת לליטר – עוד 200 שקלים בחודש.

העלאת המס על רווחי הון. נו גם ככה רק העשירים משקיעים בבורסה (בולשיט – כולנו חוסכים)

העלאת אגרות. נו אף אחד לא ישים לב אם אגרת הרישוי לרכב תעלה בעוד 200 שקלים

שינוי מדרגות המס. נו גם ככה אף אחד לא מבין איך מחשבים אותן – עוד 100 – 200 שקלים, כמובן רק ל”מעמד הביניים”

מיסים עם תגית של “עשירים”. מס נוסף על אלכוהול. מס הכנסה דרקוני על הכנסות גבוהות ועוד, מיסי רכישה שונים ועוד.

הגדלת דמי הביטוח הלאומי. נו מה זה עוד אחוז וחצי מהשכר ועוד בשביל הנכים והקשישים. קצת ערבות הדדית, באמת. – בקטנה עוד איזה 100 – 150 שקלים.

מה קיבלנו?

קיבלנו מצד אחד מענק אבטלה / חל”ת בגלל הקורונה – נגיד 5,000 שקלים (ניחוש) אך קצת לאחר מכן נקבל הגדלת נטל המס למשפחה בכמה מאות שקלים בחודש, כל חודש, עד להודעה חדשה. עסקה טובה? לדעתי, ממש לא. אל תעשו לי טובה. לא תודה. הבעיה היא שפוליטיקה עובדת אחרת.

מי אשם?

אין ספק שהממשלה האחרונה שהתנהלה בפופוליזם ובחוסר אחריות כלכלית אשמה. אך אשם גם הציבור, ואולי אפילו פעמיים:

פעם אחת, כי יש משפחות רבות בציבור שחודש אחד של אבדן הכנסה הוא טראומה כלכלית עבורן. זה חוסר אחריות. משפחה חייבת שתהייה לה עתודה כלכלית להסתדר כמה חודשים ללא הכנסה. זה חשוב הרבה יותר מאייפון 11 או חופשה משפחתית ברודוס.

פעם שנייה, כי יש לרבים ציפייה שהפכה נורמטיבית שהממשלה תציל אותם מכל צרותיהם. בין אם זה להטיס את הבן חזרה מטיול אחרי צבא בפרו, או לשלם עבורו את המשכנתא בזמנים קשים.

עם זאת, הטחת האשמות היא חסרת תכלית. נותר רק להסתכל קדימה ולהפנים:

את המחיר של קריסת הכלכלה הישראלית ישלם רק הציבור. ככל שיקבל עכשיו יותר מענקים ישלם עליהם הרבה יותר אחר כך.

חייבים לקחת אחריות אמיתית על כלכלת המשפחה שלנו. יצירת הגנות כלכליות ומוכנות ליום סגריר חייבות להתקיים לפני כל הוצאה אחרת! זה הלקח החשוב.

הקדמה

החסכון הפנסיוני הוא חסכון לטווח ארוך. מלבד אלה המתקרבים לפרישה או שכבר פרשו, רובנו נפגוש את החסכון שלנו רק בעוד שנים רבות.
במרבית התכניות הפנסיוניות כספי החוסכים מושקעים בשוק ההון או במילים אחרות בכלכלה. יש בכך הגיון. אנו רוצים שהחסכון יצמח ויגדל כמו שהכלכלה צומחת וגודלת.
עם זאת, השקעה בכלכלה אינה חסרת סיכון. אחת למספר שנים יש אירוע משמעותי המשפיע על הכלכלה העולמית. בעת אירוע כזה הכלכלה נפגעת וערך ההשקעה שלנו יורד.
יחד עם זאת, לאורך ההיסטוריה, היו באופן משמעותי יותר שנים של תשואה חיובית מאשר שנים “רעות”. זהו אחד מעקרונות הבסיס שמאפשר לנו להשקיע את כספי החסכון ארוך הטווח שלנו מבלי לחשוש יותר מדי.

האם כל חסכון פנסיוני נפגע כתוצאה מהקורונה?

לא. ישנן תכניות פנסיוניות שאינן חשופות כלל לשוק ההון. למשל פנסיה תקציבית ותכניות ביטוח מנהלים שנפתחו לפני שנת 1991. בפנסיה תקציבית הקצבה מובטחת על ידי המעסיק. בתכניות ביטוח מנהלים לפני 1991 התשואה השנתית מובטחת על ידי חברת הביטוח לפי תנאי הפוליסה ללא קשר למצב השוק.
עמיתי קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר (שההצטרפות אליהן חלה לפני 1/4/1995) עלולים גם הם להיפגע אם כתוצאה ממצב שוק ההון יווצר גרעון אקטוארי משמעותי. כרגע לא ידועה רמת ההשפעה ויתכן שכלל לא תהיה.

היכן מושקע הכסף הפנסיוני שלי?

התשובה תלויה בסוג המוצר הפנסיוני שלי ובמסלול ההשקעה שבחרתי. רוב החוסכים אינם בוחרים בצורה אקטיבית במסלול השקעה ולכן הכספים שלהם מושקעים במסלול “כללי”. החל מ 2017 מצטרפים חדשים מופנים למסלול כללי מותאם גיל, כלומר מסלול שבו תמהיל ההשקעות משתנה עם הגיל ורמת הסיכון יורדת עם ההתקרבות לגיל הפרישה.

מה מכילים מסלולי השקעה כלליים בתכניות הפנסיוניות?

מסלולי השקעה כלליים מכילים תערובת של אפיקי השקעה: מניות (בד”כ כ 25% – 30%), אגרות חוב של הממשלה ושל חברות מסחריות (בד”כ כ 30%), נכסים לא סחירים (כמו פרוייקטי נדל”ן גדולים, תשתיות ועוד), ונכסי השקעה אחרים (פקדונות, הלוואות, קרנות, תעודות סל וכמובן מזומן). הגופים המשקיעים משתדלים לפזר את ההשקעות באפיקים השונים ובמדינות שונות. עקרון הפיזור הוא עקרון חשוב בהשקעות ומטרתו לפזר את הסיכון כלומר לא לשים את כל הביצים בסל אחד.

מי מחליט במה להשקיע?

לכל גוף פנסיוני יש ועדת השקעות אשר על פי החוק פועלת משיקולים מקצועיים וללא השפעה של הנהלת אותו הגוף. הועדה מחויבת בכללים ודיווחים על פי הנחיות המפקח על הביטוח והחסכון במשרד האוצר. הועדה גם חייבת לפרסם מראש את מדיניות ההשקעה הצפויה שלה בהתאם למסלול ההשקעה.

האם החוסך יכול לשלוט היכן מושקע החסכון הפנסיוני שלו?

בתכניות פנסיה שנפתחו החל משנת 2004 רשאים החוסכים לבחור מסלול השקעה לפי העדפותיהם האישיות. כל גוף פנסיוני מציע מספר מסלולים והחוסך יכול לבחור בכל עת באיזה מסלול יושקעו כספי הפנסיה שלו. מי שלא יבחר יופנה למסלול הכללי כפי שראינו.

האם ניתן למשוך את כספי החסכון הפנסיוני לפני גיל הפרישה?

לרוב – לא. המחוקק עטף את החסכון הפנסיוני בהרבה הטבות מס, הן למעסיק והן לחוסך אך התנה אותן בכך שהחסכון ישמש כמקור הכנסה לאחר הפרישה לגמלאות.
שבירת ה”הסכם” הזה תטיל על החוסך קנס משמעותי של כ 35% ותכליתו לגרום לחוסך להמנע מצעד כזה.

האם ניתן למשוך כספי פיצויים שהופקדו לתוך החסכון הפנסיוני?

כספי פיצויים שנמצאים בחסכון הפנסיוני עוברים לבעלות העובד לאחר סיום יחסי עובד-מעביד. עם זאת, תכליתם העיקרית היא לשמש חלק משמעותי מהפנסיה העתידית. לכן ברוב המקרים, משיכה של הכספים הללו, אינה מומלצת. לעמיתי הפנסיות הותיקות שבהסדר היא אפילו תגרום לאבדן הזכות לקבל קצבת זקנה.
מי שבכל זאת מבקש למשוך כספי פיצויים לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד צריך לבצע התחשבנות מס מול מס הכנסה והגוף הפנסיוני. שוב, אין מתנות חינם. יתכן שיאלץ לשלם מס על הפיצויים וגם אם יקבל פטור, הפטור הזה יפגע בפטור העתידי על קצבת הזקנה שלו. כדי לחשב את גובה המס והפטור יש להיוועץ באיש מקצוע.

אם כבר פרשתי לפנסיה האם הקצבה שלי יכולה להיפגע כתוצאה מהירידות בשוק ההון?

התשובה תלויה בסוג התכנית הפנסיונית ממנה אתה מקבל קצבה. בתכניות ביטוח מנהלים עד 1991 הקצבה אינה משתנה. בתכניות מאוחרות יותר הקצבה יכולה להשתנות לטובה או לרעה כתוצאה ממצב ההשקעות. גם בקרן פנסיה חדשה הקצבה יכולה להתעדכן אחת לתקופה כתוצאה מהתשואות על ההשקעות.

מה זה אג”ח מיועדות ולמה זה חשוב?

אגרות חוב מיועדות הן אגרות חוב שהממשלה מקצה אך ורק לקרנות הפנסיה המקיפות, ותיקות וחדשות, כדי לתת להן תשואה מובטחת על חלק מכספי החוסכים. התשואה הזו עומדת על כ 4.86 אחוזים בצמוד למדד. בקרנות הפנסיה החדשות כ 27% מכספי החוסכים מוקצים לאג”ח המיועדות וכ 60% מכספי הפנסיונרים.

אגרות החוב המיועדות מגינות על כספי החוסכים, במיוחד בתקופות בהן הביצועים בשוק ההון אינם טובים. מדובר למעשה בעוגן חשוב שמבטיח שלא כל החסכון שלנו יהיה חשוף לשוק ההון. לתכניות ביטוח מנהלים ולקופות גמל אין אג”ח מיועדות.

מה אם אני עומד לפרוש ממש בקרוב?

אם קצבת הזקנה המתוכננת מבוססת על תכנית פנסיונית צוברת כמו קרן פנסיה חדשה או ביטוח מנהלים שלאחר 1991 אזי הפגיעה בחסכון שקרתה כתוצאה ממצב שוק ההון תגרום לקצבה נמוכה ממה שתכננתם. במקרים כאלה ניתן לשקול דחייה של קבלת הקצבה או קבלת קצבה כעת על בסיס חלק מהחסכון בלבד. בכל מקרה של התכוננות לפרישה והתלבטויות לקראת פרישה מומלץ מאד מאד להתייעץ עם בעל מקצוע כדי לא לגרום נזק בלתי הפיך.

מה עם קרנות ההשתלמות?

קרנות השתלמות גם הן מוצר שלרבים מהווה חיזוק של החסכון הפנסיוני. גם קרנות ההשתלמות זוכות להטבות מס כדי לעודד את הציבור לחסוך בהן. אמנם קרן ההשתלמות הופכת נזילה לאחר 6 שנות חסכון אולם ככלל עדיף להמשיך לחסוך בה ולנצל את הטבות המס שבה לאורך שנים ארוכות.

האם כדאי למשוך קרן השתלמות נזילה כעת?

התשובה תלויה בסיבת המשיכה. אם מדובר במשיכה כתוצאה מחשש מביצועי שוק ההון כעת יתכן שמוטב לחשק שיניים ולהתאפק ולהמתין להתאוששות השוק לאחר משבר הקורונה, שוב מתוך תפיסה שמדובר בחסכון לטווח ארוך. מי שלא מצליח לישון בלילה יכול גם להחליף מסלול השקעה בעצמו (דרך אתר האינטרנט) מבלי למשוך את הכספים.
ישנם מקרים בהם המשפחה נקלעה למצוקה כלכלית המחייבת שימוש בחסכונות נזילים. במקרה כזה קרן ההשתלמות בהחלט יכולה לשמש אמצעי ליציאה מהמצוקה. ניתן גם לבצע משיכה חלקית מקרן ההשתלמות.

האם ניתן למשוך קרן השתלמות לא נזילה?

משיכה של קרן השתלמות לא נזילה מחוייבת במס הן על הרווחים והן על סכום המשיכה. סכום המשיכה יחויב במס בגובה המס השולי של החוסך. מכיוון שהקרן אינה יודעת מה גובה מדרגת המס של המבקש היא תנכה מס בגובה 47% (!) באופן אוטומטי בכל משיכה כזו. כדי לקבל החזר, על המבקש להגיש דוח מס שנתי למס הכנסה או לבקש מראש אישור ממס הכנסה לפני המשיכה.
שוב, משיכה כזו אינה מומלצת ויכולה לשמש כאמצעי להקלת מצוקה כלכלית כאשר מוצו אמצעים אחרים.

האם השוק יכול לרדת עוד? לא עדיף לצאת כעת ולחזור כשהשוק יתייצב?

כן, השוק עוד יכול לרדת. הבעיה היא שאף אחד לא יודע לנבא עד לאן ירד ומתי יתחיל לעלות ולהבריא. עם זאת, די ברור שאם משבר הקורונה ייפתר, בין אם יימצא חיסון, או תרופה, או שהתפשטות הנגיף תיעצר אז הכלכלה תחזור ברובה למצבה הקודם של יציבות וצמיחה.
נתוני העבר ממשברים קודמים הראו שמי שיצא מהשוק אחרי ירידות וחזר אליו אחרי שהחלו עליות ברוב המקרים הפסיד יותר כסף ממי שהתאפק. אבל, אף פעם לא ניתן להסיק ממה שקרה בעבר לגבי העתיד. היזהרו מיועצים שיגידו לכם שהם יודעים בוודאות מה יקרה.

איך אני יודע מה מצב החסכון הפנסיוני האישי שלי?

היכנסו לאיזור האישי באתר האינטרנט של הגוף הפנסיוני שלכם. אם אתם לא יודעים להיכן מופקדים הכספים הפנסיוניים שלכם, הביטו בתלוש השכר או התייעצו עם בעל רשיון פנסיוני.
באיזור האישי אפשר לראות תמונה עדכנית של החסכון (בד”כ נכונה לסוף החודש הקודם) וכן פרטים נוספים כמו פרטי ההפקדות, מסלול השקעה וכד’.

איך אני יודע במה בדיוק מושקע הכסף הפנסיוני שלי?

לאחר שזיהיתם את פרטי התכנית ומסלול ההשקעה היכנסו לאחד מהאתרים הבאים של משרד האוצר: פנסיה-נט (לקרנות פנסיה), ביטוח-נט (לביטוח מנהלים) או גמל-נט (לקופת גמל). חפשו בגוגל ושימו לב שאתם מופנים לאתר עם סיומת gov.il. באתרים אלה תראו את פרטי המסלולים השונים לפי הגופים השונים. בחרו במסלול שלכם ותוכלו לראות את פירוט הקצאת ההשקעות לפי אפיקי ההשקעה השונים.

מה קורה לחסכון הפנסיוני שלי אם פוטרתי או הוצאתי לחל”ת?

הפסקת עבודה גורמת להפסקת ההפקדות הפנסיונית. יתרה מכך, היא עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי לנכות או מוות וכן בזכות לחזור לאותה תכנית פנסיונית בעתיד.

במקרה שהפסקת העבודה היא קצרה (חודש או חודשיים) ברוב המקרים אין צורך לעשות כלום. בקרן פנסיה הכיסוי הביטוחי יישמר במנגנון של ארכת ביטוח. בביטוח מנהלים לרוב יופעל מנגנון ריסק (ביטוח) זמני. בפנסיה תקציבית יתכן ותרצו לרכוש על חשבונכם את חודשי הותק החסרים.
בכל הפסקה ארוכה יותר מומלץ להסדיר את עתידה של התכנית הפנסיונית שלכם באמצעות סוכן ביטוח פנסיוני מורשה. אל תתנו לתכנית לדעוך לבד כי זה עלול לגרום לכם נזק בלתי הפיך. ברוב המקרים ניתן להסדיר המשכיות של התכנית בתקופה של היעדר עבודה בעלות נמוכה.

מה עם עצמאים שמפקידים הפקדה חודשית לתכנית פנסיונית?

עצמאים שהכנסתם נפגעה כעת ומפקידים לפנסיה בהוראת קבע חודשית יכולים לפנות ולבקש מהגוף הפנסיוני “לדלג” על חודשי הפקדה מסויימים ולשלם רק עבור הכיסוי הביטוחי מבלי להפקיד לחסכון. הפגיעה בפנסיה של חודש או חודשיים ללא הפקדה לחסכון לא תהיה משמעותית אך זה יקל עליהם בתקופת ההסגר.

מזל טוב, מערכת נתוני האשראי שהוקמה על ידי בנק ישראל עלתה לאוויר. הנה סרטון הסבר. בברנז’ה מדובר בשיחת היום. כל אחד בודק את ציון האשראי שלו ויש שיח ער לגבי האפשרויות החדשות. כמובן שבסך הכל מדובר ברעיון נכון. כל אחד יקבל תנאי אשראי על פי איכותו ההיסטורית כלווה. המלווים יקבלו תמונה ברורה לגבי הלקוח הניצב מולם. הגיוני.

ומה אני אומר?

אני אומר שהמערכת הזו לא רלוונטית משום שמשפחה (או יחיד) אינה צריכה לקחת הלוואות*,  נקודה. (כוכבית = חוץ ממשכנתא וגם זה ביראת קודש ולמשך לא יותר מ 15 שנה)

שוב:

משפחה לא צריכה הלוואות

נשימה עמוקה.

משפחה אינה עסק שצריך לקנות מכונות יצור או לפתוח סניפים חדשים. משפחה גם אינה ממשלה שצריכה לסלול כבישים, לבנות בתי ספר ולקנות מטוסים. משפחה היא אמנם יחידה כלכלית אך עיקר פעילותה הכלכלית היא הלנה, האכלה, הלבשה והסעה של בני הבית. היא לא צריכה “להתמנף”. משפחה צריכה להשתמש במקורות ההכנסה שלה כדי לממן את ההוצאות השוטפות וגם כדי לחסוך למימוש יעדים (כמו החלפת המכונית אחת לכמה שנים). זוהי כלכלת המשפחה על רגל אחת.

 

מה עושה משפחה שכבר נמצאת במינוס ו/או בהלוואות אחרות (מינוס זו הלוואה לכל דבר)?
תשובה: חותמת חוזה עם עצמה שאלו ההלוואות האחרונות אי פעם ואז נעזרת ביועץ לכלכלת המשפחה שיבנה עימה תכנית יציאה מההלוואות, שיקום כלכלי והדרכת התנהלות כלכלית נכונה, בעיקר בנושא מימוש יעדים על ידי חסכון.

המציאות סביבנו אינה פשוטה. אנו חיים בחברת שפע, שדה התעופה מלא וגדוש בנוסעים, הכבישים מלאים במכוניות חדשות, גשם של מותגים בכל תחום ומכל עבר יורד עלינו מבוקר עד ערב. הפיתוי לקחת אשראי גדול והאשראי זמין בקליק אחד. 

אבל אשראי הוא כמו סם כלכלי. הוא נותן הרגשה טובה לזמן קצר אבל מחירו גבוה. כל מה שקונים איתו הופך יקר. הוא מרוקן את עתידנו הכלכלי, לפעמים עד כדי קריסה.

זהו, אמרתי את זה. אל תקחו הלוואות וסגרו את המינוס לעולמים. 

זקוקים להדרכה? רוצים לדבר על זה? דברו איתי או עם אחד מהיועצים המוסמכים חברי איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל. 

הבחירות המתקרבות מאד מזכירות שוק. כל מפלגה (עסק) רוצה למכור את המוצר שלה כדי שכמה שיותר אנשים יקנו אותו. כמו כל עסק, ככל שהשיווק יותר משובח כך ההצלחה יותר גדולה, כמעט בלי קשר לאיכות המוצר. שימו לב לסיסמאות. כולן מכילות צירופים של :רק, חזק, שינוי, ברור, חדש וכד’. !Marketing is King.

מכיוון שהמכירה היא חד פעמית (לא צריך לספק שירות לאחר קניית המוצר) אז המיקוד, כמו כל שיווק טוב, הוא על הרגש. זה לא חדש וזה (לצערנו), עובד. החברה האנושית אינה מושלמת.

בתקופה הקרובה יבטיחו פוליטיקאים הרים וגבעות. אחד יבטיח לדאוג לפנסיה שלכם, שני לדירה, שלישי לקצבאות לכל החיים, רביעי יגן על התעשיה, חמישית על הפריפריה, שישית על המרקם הדמוגרפי, שביעי על השבת ועוד ועוד. 

לכן, חשוב שנזכור כמה דברים בסיסיים שישאירו אותנו ממוקדים בכלכלה האישית שלנו ובניהולה התקין. זה המפתח לחיים של רווחה, יציבות וכמובן אושר. ובכן:

לממשלה אין עץ כסף. כל הכסף שהיא מוציאה מגיע מהאזרחים. כשפוליטיקאי רוצה להגדיל הוצאה הוא עושה זאת מכיסכם

אין גוף שנקרא מדינה. יש רק ממשלה. המדינה היא האזרחים

הנושאים שמשפיעים על חיי היום יום הם לרוב היותר אפורים ופחות פופולריים. אנחנו פותחים את היום עם הפקק בדרך לעבודה ולא עם האיום האיראני. עודדו את הפוליטיקאים לעסוק בהם ולא בפופוליזם (יש כמה צדיקים)

רוצים להשפיע? למדו נושאים לעומק ולא בפייסבוק או ווטסאפ. דעות שונות זה סבבה. פייק ניוז, רדידות והתעלמות מנתונים - לא

רוב הפוליטיקאים אינם אנשי כלכלה. במקרה הטוב יקחו לעצמם אנשי מקצוע טובים לעזר. במקרה הפחות טוב יעשו נזק. 

הפוליטיקה הישראלית מוטה קבוצות זהות קטנות. שאלו את עצמכם האם בכל פעם שאני מבקש לדאוג לקבוצה הקטנה זה בא על חשבון שאר החברה? אם כן, נגרם נזק. כשכל אחד דואג לקבוצה שלו, כל אחד מרוויח קצת ומפסיד הרבה. החכמה היא למצוא פתרונות שגם אם מסייעים לקבוצה אחת אינם פוגעים בשאר חברה. לפעמים עדיף שקבוצה קטנה תוותר לטובת כלל החברה. צריך אומץ לכך.

הכי חשוז לזכור: הרוב המוחלט של מה שקורה לנו בחיים הוא באחריותנו. תודה לאל אנחנו חופשיים ואחראים לגורלנו. אף אחד לא ידאג לעתידכם הכלכלי אם אתם לא תעשו זאת בתבונה ובאחריות. לא הממשלה ובטח לא "המדינה". 

זה ממש אפשרי לחיות ברווחה ויציבות כלכלית, לא בזכות הממשלה אלא למרות הממשלה. כל מה שצריך זה לזכור את הכללים הבסיסיים הללו ולקבל הדרכה מעשית אם צריך.

איזו מדינה, איזו מדינה, מיוחדת במינה.  איחולי בחירות מוצלחות והיזהרו באוטובוסים! 

לאחרונה שוב דברו בתקשורת על צעירים שנשארים לגור עם ההורים. לא תופעה מאד חדשה אולם נראה שמתגברת ולכן חוזרת מדי פעם לתקשורת. לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל למרות שלישראל מאפיינים חברתיים כלכליים בהקשר זה שחלקם שונים משאר העולם המערבי.

מה שמעניין כמובן זו הזווית הכלכלית. יש למצב כזה כמה השלכות:

 הצעירים חוסכים הוצאה משמעותית על דיור (לרוב ההוצאה הגדולה ביותר של המשפחה)
 הצעירים חוסכים הוצאות מזון (עוד הוצאה משמעותית)
 ההורים מוציאים יותר על מזון והוצאות שוטפות של הבית (חשמל, גז, מים וכד’)

למרות שצד אחד מוציא יותר וצד אחד פחות, סך כל ההוצאה יותר קטן מאשר ההוצאה הכוללת

לו היו גרים בנפרד.

ובכן, נראה פתרון מצוין. יעילות כלכלית ולכידות משפחתית. מה רע?

ובכן, אין כל רע, אלא שמגורים עם ההורים הם ענין זמני ולכן הם אינם מטרה אלא אמצעי להשגת מטרה אחרת – מגורים עצמאיים והתחלה נכונה של חיים כלכליים עצמאיים.

מגורים עם ההורים יכולים להוות קרש קפיצה כלכלי אדיר אם עושים זאת נכון ודבקים במטרה.

הדרך לעשות זאת נכון היא שילוב של שלושה דברים ודבקות בהם לאורך תקופה של כמה שנים:

 מציאת הכנסה קבועה ומשמעותית
 חסכון והשקעה של מרבית ההכנסה השוטפת
 הצבת סכום יעד לצבירת הון ופרק זמן לכך. היו אגרסיביים: חסכו כמה מאות אלפי שקלים.

צריך לראות את המטרה הזו כפרויקט בונה חיים. הסיבה העיקרית לכך היא שלא ניתן להגיע לדיור עצמאי ללא הון עצמי ראשוני. קרש הקפיצה של מגורים עם ההורים היא דרך מעולה לעשות זאת. לגור עם ההורים ולא לחסוך אגרסיבית זה ויתור על הזדמנות אדירה עם ערך כלכלי משמעותי לכל החיים. חבל.

אם מדברים על מגורים בבעלותנו הנה שלושה טיפים חשובים שיביאו אתכם לשם נכון:

 צברו הון ראשוני משמעותי – שליש משווי הדירה או יותר
 משכנתא על היתרה לתקופה של לא יותר מ-15 שנים
 התאימו את תקציב הדירה ליכולות שלכם ולא להפך. כלומר רכשו דירה שאתם יכולים להרשות לעצמכם גם אם היא לא דירת החלומות. בהמשך החיים תוכלו לשדרג אם תרצו.

בסך הכל זה מאד פשוט. נכון שצריך לעמוד בפיתויים ובלחצים ולעשות ויתורים, אבל, זה למען עתיד כלכלי בריא, יציב ולא משועבד. אם תדבקו בדרך הזו תודו לעצמכם בעתיד. 

 

השבוע היה כתוב בהורוסקופ שלי כך: “ברביעי וחמישי, מומלץ יהיה אם תשאירו את כרטיס האשראי בבית, אתם עלולים לחגוג בלי חשבון ולחרוג מהמסגרת”.

במקרה הזה, הכוכבים טעו, לא רק בתחזית אלא בעצם הניסוח. אסביר.

ראשית, בין המילים ניתן להבין שלחגוג זה דבר שלישי מבחינה כלכלית ושהתנהלות ללא חריגות היא נטולת חגיגות. זה ממש לא נכון, להיפך. שנית, מי שמוציא את כרטיס האשראי מהבית עלול לאבד שליטה כלכלית. גם זה לא נכון.

עכשיו אפריך עוד תפיסה שגויה שאני שומע מרבים. באים אלי לקוחות או ידידים ומתוודים בפני לא פעם בפנים קצת מבויישות: “אתה בטח תכעס אבל הלכתי עם בת הזוג למסעדה והוצאנו הרבה כסף”, “קניתי ז’קט מהמם ואתה בטח תכעס עלי”. אני בד”כ עונה כך: 1. אינני שופט אף אחד על מה הוא עושה בכספו. 2. אני מעודד אנשים להוציא את כספם על דברים שמתיישרים עם ערכיהם, שאיפותיהם ומה שגורם להם אושר. 3. כללי כלכלת המשפחה קובעים איך להתנהל ולא מה לקנות וכל עוד פועלים לפי הכללים מבטיחים מסלול חיים עם יציבות, הגשמה ואושר.

תזכורת לכללים:

1. קיום ומימוש אסטרטגיית חיים כלכליים עד גיל 100
2. קיום הגנות כלכליות
3. חסכון ליעדים לפי ערכים
4. ניהול הוצאות שוטפות לפי תקציב ובקרה

עכשיו, מדוע שגה כותב ההורוסקופ?

השיחות הראשונות עם משפחות אינן על כסף אלא על ערכים ועל האבנים הגדולות בחיינו. כבר כתבתי על כך בעבר. מה באמת נותן לנו טעם, סיפוק, הגשמה, במילה אחת – אושר? האבנים הן אינדיבידואליות כמובן. בסופו של דבר אלה מיתרגמים לתכנית הכלכלית, לסדר עדיפות בחסכון ליעדים ולבסוף בתקציב השוטף. אם אין לדברים הגורמים לנו אושר ביטוי בתקציב השוטף שלנו אז אנחנו מפספסים. אם לדוגמא זוגיות חשובה ואין בתקציב השוטף מקום לבילוי עם בן הזוג, אם בריאות חשובה ואין בתקציב השוטף ביטוי לתזונה נכונה, ספורט וכד’ אז התקציב שלנו צריך כיוונון מחדש.

נכון, אנו חיים במציאות עם אילוצים אבל חלק מתרגולת ניהול נכון של כלכלת המשפחה הוא לוותר על מה שמעמיס משקל כלכלי שלא מתיישר עם ערכינו ולהשאר רק עם המטען שנותן לחיינו משמעות. 

שבוע טוב!

בשנים האחרונות חלו שינויים רגולטוריים בתחום החשוב של ביטוחי הבריאות שעיקרם מיטיב עם הצרכנים. זו הזדמנות להתיידד עם הביטוחים הללו ולהכירם. זה ממש פשוט.

שלב א – הר הביטוח – אילו ביטוחים יש לי?

נכנסים לאתר הר הביטוח (האתר של משרד האוצר, לא של שרלטנים שמתחפשים) ומקבלים

מיידית ובחינם דוח עם כל הביטוחים שלנו. מדפיסים את הרשימה.

הרשימה מחולקת לקבוצות של ביטוחים: כללי – דירה ורכב, בריאות ותאונות אישיות, חיים ואובדן כושר עבודה. שימו לב שתכניות פנסיוניות אינן נכללות ברשימה.

אנחנו נתמקד בתחום הבריאות ותאונות אישיות. כך זה נראה בדו”ח.

שימו לב לעמודה האחרונה “סיווג תכנית“. תכנית אישית – הכוונה לפוליסה פרטית שלכם מול חברת הביטוח. תכנית קבוצתית – פוליסה שנחתמה מולכם כחלק מקבוצה (למשל דרך מקום העבודה).

שאר העמודות מספרות לנו על סוג הפולסה, מאפייניה העיקריים והעלות (הפרמיה) החודשית.

בהזדמנות זו נחפש אם יש כפילויות ביטוח כלומר שורות עם מאפיינים זהים. זה עוד לא אומר שיש בעיה אך זה משהו שכדאי לבדוק.

שלב ב – האיזור האישי בחברת הביטוח – יורדים לעומקם של הדברים

עתה, כאשר יש בידינו את רשימת כל הביטוחים אנחנו יכולים לחקור אותם יותר לעומק. עושים זאת דרך האיזור האישי באתר של חברת הביטוח. היום ניתן להכנס לאיזור האישי באמצעות מספר זהות ומספר טלפון נייד. זה ממש קל.

באתר האישי ניתן לראות את פרטי הכיסויים, התשלומים, מסמכי הפוליסה, החרגות – כלומר מה לא נכלל בביטוח, דוח שנתי אחרון ועוד. מומלץ להעמיק ולהכיר את הפוליסות שלנו. התנאים כתובים בשפה ברורה. שימו לב להשתנות הפרמיה בעתיד. ביטוחים רבים מתייקרים עם הגיל. כעת, האם מצאתם כפילויות, כלומר ביטוחים זהים בחברות שונות או באותה חברה? חכו. בהמשך אסביר מה עושים.

פעולות

נכון לומר שמדי פעם יש לרענן את הביטוחים. החיים משתנים, הצרכים משתנים, התכניות מתעדכנות, הרפואה מתקדמת, העלויות משתנות ועוד. אבל – מילה של זהירות.

כל עוד אנחנו בריאים לחלוטין ניתן לבצע די בקלות שינויים בביטוחי בריאות. לפעמים זה משתלם. עם זאת, כל פעולת שדרוג, תוספת או רכישה של פוליסה חדשה וכד’ עוברת תהליך “ראיון קבלה” בחברת הביטוח. בשפה המקצועית זה נקרא חיתום. חברת הביטוח שואלת אותי שאלות ומחליטה אם לקבל אותי ובאילו תנאים. לכן, ברגע שהתחלנו לצבור הסטוריה רפואית בעייתית, היכולת שלנו לבצע שינויים בביטוחי בריאות מוגבלת מאד. מצד שני, אין לחברת הביטוח שום יכולת לבטל פוליסה קיימת כל עוד ממשיכים לשלם את הפרמיות עבורה.

נקודה חשובה לגבי ביטוח קבוצתי – בביטוח כזה לרוב אין “ראיון קבלה” (חיתום) ולכן זו הדרך היחידה כמעט למי שאינו בריא להצטרף לביטוח בריאות. האם מקום העבודה שלכם, של בן הזוג או של ההורים מציע כזה ביטוח ולכם יש בעיה רפואית? נצלו את ההזדמנות. גם לקיבוצים יש תכניות ביטוח קבוצתיות.

תפקידו של הסוכן

ביטוחי בריאות יכולים להיות מורכבים למרות השיפורים לטובת הלקוח שנעשו בשנים האחרונות. המלצתי היא לא לבצע שינויים ללא התייעצות עם סוכן ביטוח שאתם סומכים על מקצועיותו והוגנותו. אם אין לכם אחד כזה, זה הזמן לחפש אחד. תפקידו של הסוכן הוא לייעץ לכם. אם נראה לכם שהוא לא עושה זאת כראוי, עזבו אותו. זו זכותכם וזה לא פוגע בפוליסות שלכם. הסוכן הוא רק מתווך בינכם לחברת הביטוח. אמנם הוא מתפרנס ממכירה של ביטוחים אך הוא מחויב להוגנות ויושרה. לא כולם עומדים בכך אך יש רבים שכן.

הרפורמות האחרונות בתחום

רפורמת 2016 – בשנת 2016 חלה רפורמה בביטוחי הבריאות. כל פוליסה חדשה תהיה בתוקף לשנתיים בלבד, עד חודש יוני של 2018, 2020, 2022 וכו’. בכל חודש יוני בשנה זוגית חברת הביטוח יכולה לעדכן את התנאים ואת התעריפים, כמובן לאחר שקבלה אישור מהמפקח. במידה והתעריף עולה מעל 20% או 15 שקלים אז היא חייבת לקבל גם אישור מהמבוטח. הפוליסה תתחדש לעוד שנתיים בלי תלות במצבו הנכחי של המבוטח.

שינוי נוסף שקרה הוא שתכניות הביטוח פושטו והוגדרו ארבע תכניות בסיס בלבד:

ניתוחים והשתלות בחו”ל

תרופות מחוץ לסל

ניתוחים בישראל

מחלות קשות

כל מבוטח יכול לרכוש או לוותר על כל אחת או יותר מתכניות הבסיס ללא תלות באחרות. חברת הביטוח לא יכולה לכרוך תכניות ביחד וגם לא להתנות הנחות בכך. עם זאת, על תכניות הבסיס ניתן להוסיף הרחבות לתוספות למיניהן. מבין ארבע תכניות הבסיס יוצאת הדופן היא תכנית המחלות הקשות. זו תכנית שרק משלמת למבוטח כסף, בסכום שהוסכם מראש, כאשר מתגלה אצלו מחלה מתוך הרשימה שבפוליסה. במילים אחרות, זו פוליסה שמטרתה היא לא להבריא את המבוטח אלא רק לשלם לו כסף. שאר התכניות עוסקות ממש במתן טיפול רפואי כמו ניתוח, השתלה, תרופה וכד. מדוע זה חשוב? פגיעה בריאותית משמעותית יוצרת בהכרח גם פגיעה כלכלית. הנפגע מפסיד הכנסה, יש הוצאות מיוחדות וכיו”ב. לכן כדאי לתת מענה גם לנושא הכלכלי בעת אירוע בריאותי.

תכנית יוצאת דופן נוספת מסיבה אחרת היא תכנית הניתוחים בישראל. תכנית זו הפכה אחידה בכל חברות הביטוח על פי חוק. ישנן שתי וריאציות לתכנית זו: 1. תכנית “משלים שבן” 2. ניתוחים “מהשקל הראשון”.בגרסה הראשונה והזולה יותר, בעת אירוע המצריך ניתוח או טיפול מחליף ניתוח על המבוטח קודם לנצל את הזכויות לטיפול בקופת החולים ורק לאחר מכן לפנות לחברת הביטוח עבור ההפרש בכיסוי או בעלות. בגרסת “השקל הראשון” המבוטח יכול לדלג על קופת החולים ולקבל את הטיפול הרלוונטי מיידית דרך חברת הביטוח. גרסה זו כמובן יקרה יותר.

שימו לב שמי שהיה מבוטח בתכנית ביטוח בריאות לפני 2016 ולא עבר לתכנית חדשה נשאר עם הפוליסה הישנה על כל מאפייניה. כלומר כללי הרפורמה אינם חלים על תכניות שהיו קיימות לפניה.

רפורמת צירוף לביטוח – תהליך צירוף ומכירת ביטוח לאדם שופר מאד לאחרונה. המפקח על הביטוח סגר כמה פרצות שנוצלו לעתים לרעה על ידי החברות והמשווקים.

כאשר משווק ביטוח מתקשר אליכם הוא חייב להתקשר ממספר מזוהה ולציין שמטרת השיחה היא מכירת ביטוח. כאן זכותכם להסכים להמשך השיחה או לסרב. במידה וסירבתם, אסור למשווק להתקשר אליכם במשך חצי שנה.

לפני כל מכירת ביטוח חדש חובה על הסוכן / משווק לבדוק בהר הביטוח שלכם את הביטוחים הקיימים. אם כבר קיים לכם ביטוח כמו זה שהוא רוצה למכור, אסור לו למכור לכם אלא אם הסכמתם לבטל את הישן או שהסכמתם במפורש לכפל ביטוח. שימו לב – כאשר מחליפים ביטוח ישן בחדש יש קודם לוודא שהתקבלתם לחדש ורק אז לבטל את הישן.

לסיכום

בסיכומו של דבר ההחלטה איזה ביטוח לרכוש היא החלטה אישית. אין נכון או לא נכון, כפי שהסברתי במאמרים קודמים. נהוג לתעדף ביטוחים לפי עוצמת השפעת המקרה הביטוחי על כלכלת המשפחה. למשל, מותו של המפרנס הראשי במשפחה עם ילדים היא דרמטית ולכן ביטוח למקרה מוות עבורו יהיה בעדיפות גבוהה. לעומת זאת, ביטוח תאונות אישיות יימצא לרוב בעדיפות נמוכה יותר. שוב, אין כלל שמתאים לכולם. כל משפחה ומאפייניה. במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם יועץ מסומך לכלכלת המשפחה שיודע לבחון את התמונה בזווית רחבה.

משפט אחרון. בנושא בריאות, ההגנה הכלכלית הטובה ביותר היא ניהול אורח חיים בריא: המנעות מעישון, תזונה מאוזנת, פעילות פיזית, חיי חברה ואיזון לחצים נפשיים. זה באמת הביטוח הטוב ביותר וגם הזול ביותר.

לבריאות! 

מי ששמע את ההרצאה שלי “לחיות עד 100” על מהפכת הגילאים ועל התנהלות כלכלית במאה ה-21 יודע שאחד הכוחות שניפצו את המודל הכלכלי משפחתי מהמאה ה-20 הוא התיישנות הידע. רבים כבר מבינים שרענון ידע באמצע החיים הוא הכרח אולם מעטים מיישמים זאת, משיקולים שונים.

עבדכם הנאמן בילה את הקיץ האחרון בקמפוס הטכניון בתל אביב בתכנית נסיונית לרענון מהנדסי תכנה מבוגרים. תכנית כזו, שהיא חשובה מאד ואני תקווה שתצליח ותתבסס, היא בבחינת מאוחר מדי. רוב משתתפי התכנית היו אנשים שנפלטו באמצע החיים ממקום העבודה (כן, גיל 45 זה לא גיל פרישה חוץ מאשר בכמה מקומות עבודה איזוטריים) והתקשו לחזור. על העיוות הגילאי בשוק ההיטק הישראלי כתבתי מאמר בעבר. חוץ מההי-טק ישנם מקצועות הולכים ומתרבים בהם הידע מתיישן מהר ולכן הרעיון של ביקור באוניברסיטה כאירוע חד פעמי בחיים, גם הוא כבר לא מתאים במאה ה-21. אנשים רבים שלמדו באקדמיה לפני 20 או יותר שנה, גם אם יש להם תארים מתקדמים, גאים לכתוב זאת בקורות החיים וחשים גאווה גדולה. ואולם, בשוק התעסוקה הנכס הזה הוא כמו בגד שיצא מהאופנה, הוא כבר לא מעניין. קצב ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות, כמעט בכל תחום בחיים, הוא היום כזה שכל תחום עובר יותר ממהפכה אחת בפרק זמן של חיים של אדם.

המסקנה היא ברורה, כמעט כל אחד חייב לחזור לספסל הלימודים כדי לתחזק את הקריירה שלו. מוטב לעשות זאת בצורה מתוכננת כחלק מהאסטרטגיה הכלכלית המשפחתית. יש להקצות לכך את שני המשאבים החשובים: זמן וכסף.

מעבר לערך המוסף בתחזוק הקריירה יש ללימודים באמצע החיים יתרונות נוספים:

יציאה מהשגרה
קשרים עם אנשים חדשים והרחבת ה network המקצועי שלי
זה מעניין!
סלילת אפשרות לשינוי קריירה (למשל החלפת תחביב למקצוע) רצוני או כפוי
חיזוק הבטחון העצמי

איך לעשות זאת נכון?

אם אתם שכירים, שיחה עם הבוס על האפשרות של פיתוח מקצועי. הציעו אפשרויות.
יש היום הרבה תכניות המתאימות לאנשים עובדים
דאגו להקצות לכך מקור מימון. אם השדרוג המקצועי גם ישדרג את הכנסתכם יש הגיון כלכלי לקחת לשם כך הלוואה.
לא עובדים? חפשו מקורות סבסוד (לשכת התעסוקה, תכניות בתמיכה ממשלתית להכשרה מקצועית ועוד). את הזמן כבר יש לכם – נצלו אותו.
בני זוג – אנא תמכו בבן הזוג הלומד. זה חשוב לעתיד המשפחה.
תכננו מראש מה תעשו עם הידע החדש. תתקדמו בעבודה הנכחית? תחפשו שינוי?
התעדכנו בדרישות שוק העבודה. האם ישנן התמחויות נדרשות אשר במאמץ לא רב אתם יכולים לשדרג עצמכם אליהן?

לסיכום,

אל תתנו לידע המקצועי שלכם להתיישן. השקיעו משאבים לעדכן אותו. זה חשוב, זה בריא לנפש וזה תורם ליציבות והבטחון הכלכלי שלכם. בהצלחה!

---